כתבה, פינוק או צורך? – מה התינוק שלך באמת צריך | תינוקות | לאחר לידה | הורות

פינוק או צורך? – מה התינוק שלך באמת צריך

 

 

תשעה חודשים סחבת את תינוקך בבטן, קיים בינכם חיבור שאי אפשר לתאר במילים.

בתקופת ההיריון נגעת בבטן וליטפת, ימים וחודשים דמיינת לעצמך איך ייראה תינוקך כשיצא לעולם. כמהת להריח את עורו ולחבקו

והנה ילדת. עכשיו את מלטפת מבחוץ, זכית לראות אותו, לגעת בו סוף סוף. והוא, הוא זקוק לך שתספקי עבורו חוויות רחמיות, שתקלי עליו את ההסתגלות לעולם, שתזכירי לו את כל מה שהוא מכיר.

בספרות המקצועית קוראים לזה "הטרימסטר הרביעי". בשלושת החודשים הראשונים, דמייני לך שאת עדיין בהריון, ונסי לדמות לתינוק שלך את הרחם ככל שניתן.

מה זה אומר? תיכף נגיע לזה.

אבל קודם כל צריך להתמודד עם כך שגם את צריכה את תקופת המעבר הזו בין החלום למציאות. לאחר הלידה סדר היום משתנה, סדרי עדיפויות גם הם משתנים, את מאוהבת, את מאושרת, את עייפה, את הכל ביחד.

בקיצור- בלגן!

ואז מתחילה ההצפה, כל הדעות, ההערות של כולם ביחד:

 "אל תחזיקי  אותו הרבה בידיים כדי שלא יתרגל..."

"אל תרדימי על הידיים..."

"תלבישי אותו כדי שלא יתקרר"

"תני לו לבכות, לא קרה כלום"

"את מפנקת אותו יותר מדי..."

ועוד ועוד...

ואת בכלל עוד לא עיכלת שאת כבר אמא.

את רוצה לעשות את הכל כמו שצריך, לא לטעות. אבל הכל נראה פתאום כל כך מסובך, אפילו המובן מאליו הופך למורכב.

 

תני לעצמך רגע. רגע של חסד.

 

דווקא כשהכל כל כך פשוט, שם זה מתחיל להסתבך – אנחנו מחפשות את ה"קטש", לא יכול להיות שזה כל העניין! אם זה כזה פשוט אז למה לא כולן יודעות ומיישמות? – ואז אנו סוטות מהדרך, מסתבכות, עושות עבודה כפולה, חוות תסכול, אשמה ומה לא.

 

אז מאיפה מתחילים?

אמא שלי אומרת שזה הכל באינסטינקט, הקשבה לתחושת הבטן שלך. הרי שם הכל התחיל- בבטן. וזה באמת כך. ככל שאני פוגשת יותר אימהות כך זה נהיה לי יותר ויותר ברור. החיבור הראשוני הזה, האינסטינקט הבסיסי הזה מלווה את האימהות כבר מתקופת ההריון , כשהילדים גדלים ועד בכלל. הקול הזה שאומר מתי להיות רכות ומתי להיות קשוחות, מתי להסכים ומתי לסרב, איך לנהוג ולהתנהג עם כל ילד וילד, מה להחליט בדילמות יומיומיות ומורכבות יותר.

הבעיה היא שלפעמים אנחנו פשוט שוכחות להקשיב. ההצפה במידע גורמת לכך שהכל הופך להיות הרבה יותר מבלבל, הקול הפנימי שלנו מתעמעם ולפעמים אפילו לא נשמע.

אני מאוד(!!!) בעד לחקור, ללמוד, לשאול ולהרחיב את הידע בכל מה שקשור לילדים,
אנו כבני אדם יצורים חוקרים ומתפתחים.

אך מתוך כל הידע המצטבר, מתוך כל השיטות, הדעות והתיאוריות, ולא חסר- – אנשי מקצוע, חברים, משפחה, בן זוג ועוד – אל תשכחי להקשיב לעצמך, לבחור את הדרך שהכי מתאימה לך ולתינוק שלך.

תתחברי לאינסטינקט הבסיסי והראשוני הזה, תקשיבי למה שהבטן שלך "אומרת" כי לפעמים היא יודעת הכי טוב מה נכון ומתאים עבורכם.

 

מי אמר שתינוקות לא מגיעים עם חוברת הדרכה?

 

אז זהו, שדווקא יש חוברת הדרכה.  היא מאוד פשוטה, ומאוד בסיסית לפחות בשנה הראשונה לחיי התינוק.

 

אין ספק שלהיות הורים זו משימה מורכבת. ככל שהילדים גדלים, ההורים נתקלים בסיטואציות מורכבות כשלא תמיד יש להם תשובות וכוחות להתמודדות.

אבל, לפחות בשנה הראשונה , זה באמת יכול להיות (קצת יותר) פשוט. עדיין לא צריך דוקטורט.
לא צריך להתמודד עם סיטואציות בהן ילדים אחרים העליבו את הילד שלך, לא צריך להתמודד עם שאלות קיומיות שהילדים פתאום שואלים, לא צריך לפתור בעיות במתמטיקה שאת לא זוכרת בעצמך איך בכלל סיימת את הבגרות.

 

אז מה באמת התינוק שלך צריך?

 

הקשבה – listen to your heart when he is calling for you.

כשם שאת צריכה להקשיב לעצמך, את צריכה להקשיב גם לו. ברגע שהתינוק שלך מאותת לך ואת מגיבה בצורה מותאמת לצורך, הוא לומד שיש על מי לסמוך.

זהי את הצורך. כל השאר יבוא מעצמו.

ומה עשויים להיות הצרכים של התינוק?

ראשית כשתינוק שלך בוכה יש להתייחס לבכי כאל שפה, הדרך של התינוק שלך לתקשר איתך ולומר לך מה הוא צריך ממך.

בדקי:

·         האם התינוק רעב? (מתי האכלת אותו בפעם האחרונה והאם הוא אכל מספיק?)

·         האם צריך החלפת טיטול?

·         האם משהו כואב לו / מציק לו (נבדוק אם העלה חום, האם קר לו או חם לו).

תינוק נולד עם ערכת הישרדות מרשימה!

הוא נולד עם היכולת לתקשר איתך באמצעות בכי, להתריע בפנייך כשהוא רעב, חולה, כשמשהו מציק לו, לספר לך שהוא מאושר באמצעות החיוך המדהים שממיס את ליבך וגורם לך להתאהב בו כל פעם מחדש, ההתרפקות עליך שגורמת לך לשכוח מכל השאר, ולו לרגע.

כל כך קטן וכל כך מוכשר. כל שנותר לך לעשות הוא - להקשיב!

להקשיב לו, להרגיש אותו ולזהות את הצורך, היי פתוחה לאפשר לו לומר לך בשפתו שלו, מה הוא צריך ממך בכל נקודת זמן. תנטרלי את כל ה"רעשים" החיצוניים (כל הדעות של הסביבה) והפנימיים (חוסר הוודאות והביטחון שלך) ואת כבר תדעי מה לעשות.

 

ברגע שהצרכים הפיזיים טופלו, יש לדאוג גם לצרכים הרגשיים.

הצורך הבסיסי לחוש מוגן, בטוח, אהוב ובעל משמעות.

על הצרכים האלו נענה באמצעות:

 

מגע – הכח בידיים שלך, פשוטו כמשמעו.

חוק טבע קבוע הוא שכל תינוק באשר הוא, לא משנה באיזו מאה, מאיזו תרבות – זקוק למגע אנושי. תינוק זקוק לדמות אנושית ליצור איתה קשר ולהתחבר. צורך זה עומד בקו אחד עם הצרכים הבסיסיים שלו כגון אוכל, הלבשה ועוד. התינוק שלך צריך להרגיש אותך קרובה, והרבה.

מגע מעביר ביטחון לתינוק, זהו צורך בסיסי שלנו כיצורים אנושיים. תינוק אשר מקבל מספיק מגע בטוח ואוהב, יהיה תינוק בטוח בעצמו, בקשר שלו איתך וביכולת שלו לסמוך עלייך ולהרגיש מספיק בטוח להיפרד ולייצר עצמאות בשלב מאוחר יותר– כי הוא בטוח שתמיד תהיי שם כשיחזור.

ניקח לדוגמא את שלב הזחילה. המוטיבציה של התינוק לזחול תלויה במידה רבה בביטחון שיש לו בהוריו ובתחושת הביטחון שהוא חש. לזחול משמעו להיפרד לרגע מאמא, להתרחק ולשוב.

לכן, חבקי הרבה, החזיקי אותו בידיים והרבה, תני לו לחוש אותך קרוב, את דפיקות ליבך, את המגע הבטוח שחש עוד כשהיה בבטנך.

 

בחצי השנה הראשונה – לפנק, לפנק לפנק!

אח"כ נוכל ללמד הרגלים נכונים, לאפשר אט אט יותר ויותר עצמאות. מהמקום הזה שהתינוק ביסס אמון וביטחון ומרגיש מוגן ואהוב, גוברים הסיכויים לכך שהוא יהיה מוכן ללמוד ולרכוש הרגלים נכונים של תנועה עצמאית, חקירת הסביבה, הרגלי שינה טובים ועוד.  אל לך לחסוך ממנו את הצורך הראשוני הזה מחשש שמא יתרגל לפינוק.

 

 

תנועה

תינוק לא יכול לייצר בעצמו תנועה בחודשים הראשונים, לכן הוא תלוי בך שתספקי זאת עבורו. התינוק שלך חווה את התנועה כבר בבטן, כלומר, תנועה היא דבר מוכר עבורו. מוכר משמעו מרגיע ומעניק ביטחון. התינוק שלך צריך לחוות תנועה גם לצורך תחושת הביטחון והנינוחות שלו וגם לצורך פיתוח מערכת שיווי המשקל אשר תשרת התפתחות סנסומוטורית תקינה.

 

קול

קול מונוטוני מדמה את דפיקות הלב ששמע בבטן, ומזכיר לו את הביטחון שחווה, עשי שימוש בקול שלך כדי לומר לתינוק שאת נוכחת לצידו, שאת פה בשבילו. גם זה עושה פלאים לתחושת הביטחון שלו.

 

הכלה

התינוק שלך צריך שתכילי את הקשיים שלו, את הטראומה של הלידה, את ההצפה החושית המלווה לכניסה לעולם.

הורות רגועה ובטוחה היא הורות מכילה. כך תוכלי להעביר לתינוק שלך תחושת ביטחון, לאפשר לו להירגע, להרפות, לשחרר מתחים. כך יוכל להתפנות ללמידת העולם החדש שנגלה בפניו. הוא צריך אותך שתהווי עבורו חוצץ ותפתחי בפניו בהדרגתיות את נפלאות העולם. כך יוכל להיות יצור סקרן וחוקר ממקום נינוח ובטוח.

הדבר אומר בהכרח שעלייך לדאוג גם לעצמך, לנוחיותך. יכולת ההכלה שלך את תינוקך וצרכיו תלויה ביכולת שלך לזהות את הגבולות שלך ולדעת לבקש עזרה בעת הצורך.

 

במקרים שבהם האינסטינקט הבסיסי מיטשטש ולא מרגיש ברור, כי בכל זאת החוויה של הלידה וההורות מאוד עוצמתית ומבלבלת- קחי לעצמך כמה רגעי חסד, הימנעי מליפול לרגשי האשמה שנדמה שהצטרפו כחלק בלתי נפרד לדרך החדשה בהורות. הורידי את רמת השיפוטיות כלפי עצמך. דברי, שתפי והיעזרי באנשים שאת סומכים על דעתם.

 

אמא יקרה, זכרי - את הכי חזקה כשאת מאפשרת לעצמך להישבר לרגע ומשם להתרומם.

 

חפשי את הדרך המתאימה עבורכם להתחבר האחד לשנייה. בקשר הכי חזק שקיים – בין אמא לילד שלה.

 

לגבי כל השאר מבחינתי האמת היחידה היא שאין אמת אחת ויחידה.

אז פינוק או צורך- מה באמת התינוק שלך צריך?

את זה תגידי את.

 

מאת: מירי פאפי 054-6466084 mp.bigmama@gmail.com
ביג מאמא, ייעוץ והדרכה התפתחותית לתינוקות

 

 לחזרה לכתבות בנושא: תינוקות