היום הראשון בגן ילדים | כתבה

היום הראשון בגן ילדים הליכה של הילד לגן ילדים זו בעצם פרידה. פרידה מהבית , מההורים, מהחפצים, מהמוכר. זו כניסה למסגרת, ראשונה מני רבות, שילוו אותנו למעשה כל החיים. מעבר ילד לגן ילדים זו חוויה שיכולה להיות קשה גם להורים וגם לילד. תהליך של התנתקות מהסביבה המוכרת והתחלה של משהו חדש, בלתי מוכר, ולכן מאיים. כל שינוי יכול להיות משבר המלווה בחרדות ובפחדים. זהו משבר נורמטיבי, חלק ממעגל החיים. לפעמים חוסר היכולת להתנתק היא דווקא של ההורים והם אלה שצריכים להתגבר על המשבר. הימים הראשונים הם הימים הקשים ביותר גם לילד וגם להוריו. קשה לעזוב אותם כשהם נצמדים למכנסיים ובוכים, ואז רגשות האשמה גואים. אולי זה מוקדם מדי, אולי הוא לא יתרגל, אולי כדאי לוותר על יציאה לעבודה ולהשאיר אותו בבית. יש הרגשה שזה לא יסתדר לעולם למרות הבטחת הגננת.   ברוב המקרים אחרי מספר ימים של הסתגלות, עד כמה שבועות, הילד לומד להישאר לבד. הוא מתחיל ליהנות מחברת בני גילו ומהגירויים השונים והחדשים שסביבו. ישנו תהליך התפתחותי שמביא את הילד לקראת פרידה קצרה מההורים והבית . למעשה, תהליך ההתנתקות מתרחש בשלבי ההתפתחות, אם נשלח אותו לגן ואם לא. לעיתים ההורים אינם בשלים לניתוק והם מעבירים לילד את החרדה שלהם. ההורה יכול להרגיש מתי הילד מוכן להצטרף לחבריו ולשחרר אותו ללכת. אפשר ורצוי לקחת חפצים מהבית, דובי, משחקים , תמונות של המשפחה, חפץ שהוא קשור אליו במיוחד, או משחק שהוא אוהב לשחק איתו. זהו חפץ בטחון .   מודעות מוקדמת לגורמים שעלולים להקשות על ההסתגלות נותנת להורים הזדמנות להתמודד אתם, לפני שיצוצו הקשיים.

כשהורים חלוקים בדעותיהם עליהם ללבן את הנושא ביניהם, ולברר את כל הדורש בירור,
לפני שהילד יוצא לגן ילדים. ויכוחים תוך כדי התהליך מקשים עליהם.

כדאי לבוא לבקר בגן ילדים לפני היום הראשון, לעשות הכרות בהדרגה.
להכיר את הגננת וגם לעשות סיור מוקדם בשטח ולהכיר לילד את הגן, השירותים, היכן היציאה
חשוב להכין את הילד לפני הכניסה לגן למה שיקרה. לא לשדר לילד ציפיות כגון "שלא תבכה" להפך,
צריך להרגיע ולומר שמותר לבכות. הכי חשוב לתת אפשרות לאמפטיה לרגשות הילד, לתת לגיטימציה לרגשות. את תהליך הקליטה בגן יעבור כל ילד בצורה שונה. יש ילדים שעוברים את זה בקלות ויש שפחות.
מומלץ שההורים יקצו מספר שעות בימים הראשונים כדי לבלות עם הילד ולהקדיש זמן וסבלנות שיעזרו לו בתהליך הקליטה.

הורים שממהרים לעבודה, או לטפל בתינוק אחר בבית, הורים כועסים וקצרי רוח מגבירים את החרדה בה נמצא הילד הקטן ,וגורמים לו לעיתים קרובות להתנהגויות של דווקא- אני לא אשאר לבד בשום אופן.
יש מקום לתכנן בזהירות את היציאה מהבית לגן כדי שלא תיהפך לחוויה כואבת מדי,
שייזכר בה במצבים של פרידה.

ביום הראשון ההורה צריך לסייר עם הילד בגן, להראות לו היכן המשחקים, היכן אוכלים,
היכן השירותים, איפה רוחצים ידיים, כדי שהילד לא יחוש מפוחד במקום חדש שאינו ידוע להסתדר.
מה שמפחית את החרדה זה התמצאות במקום. כשהוא יודע איפה נמצא כל דבר, מידע מקנה בטחון.

רצוי לצרף אותו לגן בהדרגה, ולא להתחיל מיד כל היום. שינויים הדרגתיים תמיד קלים יותר משינוים פתאומיים בעיקר לילד צעיר.

אפשר לסכם ולומר שהילד צריך שיהיה לו טקס קבוע כל יום, בדיוק כמו בתהליך ההשכבה לישון,
שגם הוא פרידה. טקס פרידה בבוקר יכול מאד לעזור לילד ולהורים ולהקל עליהם, טקסים נותנים מסגרת קבועה שעוזרת להתמודד עם קושי. החזרה כל בוקר על אותם דברים יוצרת אמון ומחזקת את הידיעה שהפרידה היא זמנית.



חנה לוינסון בחינוך לגיל הרך, יועצת להורים ומנחת קבוצות, אחות טיפת חלב, יועצת הנקה מוסמכת
במרכז מעגל משפחתי, רח' החרש 29 נוה נאמן ב' הוד השרון, 09-7469371

מעגל משפחתי מעניק לחברות מועדון אמא 50 ש"ח מתנה באחד מסדנאות התינוקות.