כתבה, פגים בישראל | מועדון יולדות הדסה
|
|
||||
| מדי שנה נולדים בישראל כ- 165,000 תינוקות, מתוכם כ- 15,000 פגים, בהם מטפלים כ- 100 ניאונטולוגים (רופאי ילדים ופגים), בנוסף לצוות הסיעודי והפארא-רפואי. המושג "ניאונטולוגיה" (רפואת היילוד) הוטבע לראשונה ב- 1960, והוגדר כתקופת הפגות. עד אז כל יילוד שמשקלו היה נמוך מ- נחשב לפג. אולם כיום ההגדרה המקובלת היא, שפג הוא יילוד שנולד לפני תום 37 שבועות להריון (כלומר, לפחות 3 שבועות לפני תאריך הלידה המשוער), ללא תלות במשקלו. מכיוון שהלידה מתבצעת לפני סיום מוחלט של התפתחות המערכות בגופו של התינוק ובפרט מערכת החיסון, הפג רגיש יותר למחלות ולסיכונים בריאותיים. עם ההתקדמות הטכנולוגית והמדעית במקצוע הניאונטולוגיה, פותחו טיפולים חדשניים המאפשרים הצלחה משמעותית בטיפול בפגים קטנים בעלי משקל נמוך מאוד. כיום, סיכויי ההישרדות לפגים שנולדו בשבוע 26-25 להריון גבוהים משמעותית לעומת עשורים קודמים. מהם הסיבוכים הנפוצים מהם סובלים פגים? וכיצד ניתן לטפל בהם? טיפולים טרום לידתייםנשים, אשר מוגדרות כבעלות היריון בסיכון גבוה (סובלות מרעלת הריון, בהריון מרובה עוברים, שגילן מעל שלושים וחמש וכן הלאה), עשויות ללדת פג. בכדי להפחית את שיעורי התמותה, שכיחות מחלת ריאות ושכיחות דימום תוך מוחי (סיבוך המופיע בעיקר בפגים צעירים) ניתן להעניק ליולדות טיפול טרום-לידתי בתכשיר סטרואידי. כמו כן, מספר מחקרים מדווחים, שטיפול בתכשיר הקרוי מגנזיום סולפאט הניתן לאמהות טרם הלידה, מוריד את שיעור מקרי שיתוק המוחין בקרב הפגים. טיפולים בחדר לידהשניים מבין הסיבוכים הנפוצים ביותר בקרב פגים מייד לאחר הלידה הם כשל במערכות קיום החיים, אשר דורש החייאה, ואובדן חום הגוף היפותרמיה, הקשורה בשכיחות גבוהה יותר של תחלואה ותמותה.מטרת ההחייאה הניאונטלית היא לגרום לאוורור מוקדם של הריאות תוך שמירת נפח ריאתי מתאים. בניגוד לעבר, בו בוצעה החייאת יילודים ופגים תוך שימוש בריכוז של 100% חמצן, ההחייאות כיום מבוצעות תוך מתן חמצן בריכוז הנמוך ביותר האפשרי תוך בקרת ריכוזו. גישה זו אומצה לאחר שמחקרים דיווחו, שמתן עודף חמצן עלול לגרום נזק ברקמות שונות של הגוף. כמו כן, נעשה שימוש בשיטות הנשמה לא פולשניות במטרה להפחית נזק בדרכי הנשימה. על מנת למנוע היפותרמיה בילודים במהלך הלידה ובסמוך אליה, לאחרונה אומצו אמצעים שונים: מזרונים מחוממים, עטיפת התינוק הקטן ביריעת פלסטיק, שימוש בכובעים, ואם התינוק יציב - שימוש בחום גופה של האם על ידי מגע של עור בעור. טיפולים במערכות הנשימה
אחד מהסיבוכים השכיחים בפגים קטנים הוא תסמונת המצוקה הנשימתית של היילוד, אשר מטופל כיום על ידי מתן חומר הנקרא סורפאקטנט, אשר משפר את תגובת הריאות להנשמה.שימוש בשיטות הנשמה שונות הכוללות הנשמה בריטרוט (ויברציה) בתדר גבוה (כ-600 נשימות לדקה) והנשמה לא פולשנית בעזרת צנרת הממוקמת באף. מאחר שגם להנשמה קיימים סיבוכים כמו מחלת ריאות כרונית, הגישה כיום היא לאפשר הנשמה לא פולשנית, ערכי ריוויון חמצן בטווח הנמוך של הנורמה וערכי דו תחמוצת הפחמן בדם גבוהים באופן יחסי.,br>יתר על כן, מתן קפאין דרך הווריד בשלב מוקדם (גיל יום-יומיים) מדווח כמוריד שכיחות עצירות נשימה האופייניות לפגים, וכן מוריד שכיחות מחלת ריאות כרונית. טיפולים במערכת העצבים המרכזית(מוח)דימום תוך מוחי המופיע בפגים קטנים הוא סיבוך בעל השלכות ארוכות טווח לגבי התפתחותו התקינה של הפג, והוא שכיח בעיקר בימי החיים הראשונים של הפג. בנוסף לטיפולים הניתנים לאם לפני לידת פג למניעת סיבוך זה ואחרים, קיימים מרכזים בארץ ובעולם הנותנים טיפול בתרופה שנקראת אינדומטצין. תרופה זו מטרתה להוריד את שכיחות הופעת הדימום התוך מוחי. טיפול תזונתיהזנה נכונה הינה חיונית להתפתחותו ולצמיחתו של הילוד הפג. הגישה המקובלת כיום היא מתן תזונה תוך ורידית כבר ביום הראשון לחיים, וזאת כדי לספק קלוריות וחלבונים הדרושים לגדילה. מתן כלכלה מוקדמת דרך הקיבה, גם לפגים קטנים מאוד, מעודד את התפתחות ותפקוד מערכת העיכול. תוסף הנקרא "מעשיר חלב אם" מאפשר מתן תוספת קלוריות, חלבונים, סידן וזרחן החיוניים לגדילה תקינה של היילוד הפג. מה בעתיד? *פיתוח טכניקות סימולציה נוספות, שבעזרתן ניתן לשפר ולתרגל את הצוות הרפואי והסיעודי בהחייאת פגים ויילודים. *זיהוי מהיר ומוקדם של מחלות זיהומיות דבר שיאפשר טיפול מכוון ומהיר בגורם המזהם. *מתן חיסון לאם כנגד חיידקים ווירוסים הידועים כמחוללי מחלה קשה ביילוד. כיום, 7% עד 10% מכלל הלידות בארץ הן לידות מוקדמות. עם השימוש הנרחב בהפריה חוץ גופית ובטיפולי פוריות נוספים, צפויה עלייה במספר זה. ההתקדמות הניכרת בתחום הניאונטולוגיה בשנים האחרונות באיכות הטיפול, בשיטות ההנשמה ובטכנולוגיות סיוע שונות מאפשרת טיפול בפגים צעירים יותר ובמשקלים נמוכים יותר עם שיפור משמעותי בהישרדותם ובאיכות חייהם.
|
||||
מאת:פרופ' בני בר-עוז, מנהל מחלקת ילודים ופגים, מרכז רפואי הדסה |
||||
| לחצי לחזרה למאמרים בנושא: הריון |
