ישנם כמה ציוני דרך משמעותיים בהתפתחות התינוק שלנו בשנה הראשונה לחייו.
שלושת החודשים הראשונים הם בעיקר הסתגלות של האם והתינוק, התעסקות בנושא הגזים עד גיל שלושה חודשים, קפיצת גדילה משמעותית בגיל ארבעה חודשים עם התפתחות מוטורית חשובה ואז... מגיעות גם השיניים בסביבות גיל חצי שנה.
הרבה פעמים אנו והסביבה הקרובה לנו נוטים לייחס את נושא השיניים כאשר יש התנהגות לא אופיינית של התינוק שלנו, שינוי בהרגלים ובתגובה למצבים מסויימים.
אבל האם הם באמת מאותתים לנו על שיניים??
כדי לענות על השאלה הזו, בואו ונבין תחילה מה קורה לתינוק שלנו כשבוקעות לו שיניים.
בקיעת שיניים זהו תהליך שנמשך לרוב מספר ימים ולעיתים גם יותר.
והתהליך מתבטא במספר תופעות:
חוסר שקט - התינוק חש אי נוחות, לפעמים גם כאב, שגורמים לו לשנות את ההתנהגות ולהתנהל בחוסר מנוחה ועצבנות. חוסר השקט יכול לגרור התעוררויות וקושי להירדם ממש כמו שאנחנו נחוש כאב ונתקשה לישון.
צורך בקרבה, הרמות ידיים וחום גוף - בדומה למצבים של עייפות או בדומה למחלה וחום, התינוק ירצה יותר ידיים, יותר חום גוף ומגע נעים אשר יכול לחזק אותו ולהקל עליו.
ריור מוגבר - בזמן בקיעת שיניים אפשר לראות ריור מוגבר בולט וברור אצל הרבה תינוקות ולעיתים מצב זה נמשך גם תקופה ארוכה. חשוב לזכור שריור מוגבר נובע גם משלב התפתחותי ולכן לא בהכרח מצביע על בקיעת שיניים.
חניכיים נפוחות ואדומות - ממש לפני בקיעת שן ניתן לראות את החניכיים נפוחות ומגורות מצב הגורם לתינוק להכניס הרבה את הידיים לפה, צעצועים וכל דבר שנמצא סביבו. ייתכן גם קושי בשימוש במוצץ והוצאה והכנסה שלו פעמים רבות. גם כאן חשוב להבחין שהכנסת צעצועים, ידיים ורגליים לפה מאפיינת גם שלב התפתחותי ולא חייבת להעיד על צמיחת שיניים.
השתדלו שלא להתבלבל בין סימנים של בקיעת שיניים לבין סימני עייפות, רעב או חולי.
שימו לב לשפת הגוף - כאשר מדובר בסימנים המעידים על בקיעת שיניים הם יופיעו בהדרגתיות ויחזרו על עצמם גם כאשר כל צרכיו של התינוק סופקו במלואם.
קודם כל לנשום עמוק ולזכור שזה נפלא שהשיניים בוקעות.
אפשר לעזור לתינוק שלנו להתמודד עם חוסר הנעימות שחש:
המידע בכתבה באתר זה אינו מחליף ייעוץ רפואי