לעורר גלים - מונעים את הטביעה הבאה

מאמר זה בנושא העלאת המודעות לסכנת הטביעה, דרכים למניעתה ואופן הגשת העזרה במקרה הצורך

פברואר הגיע, ובכל מדינה אחרת הדבר היה מבשר על אמצע החורף – אך לא פה בישראל. בימים האחרונים השמש חזרה להפציע ועל פי כמות המבקרים בים נראה כי עונת הרחצה הלא רשמית נפתחה. לצד הכיף וההנאה מאתרי הרחצה, טמונה במקומות אלה גם סכנה. על כן, חשוב שנדע כיצד להימנע ממקרה של טביעה וכיצד להגיש עזרה במידת הצורך.

אנו כהורים מודעים לחשיבות ההשגחה על ילדינו וצפיית הסכנות האפשריות מראש. עם זאת, עונת הביניים בה אנו נמצאים, עלולה להיות מבלבלת ומסוכנת מכפי שנדמה, וזאת מפני שהיקף הפעילות של שירותי ההצלה איננו במתכונתם המלאה. חשוב להקפיד להיכנס למים רק באזורים אשר קיימים בהם שירותי הצלה, וכי אכן מישהו מאייש את עמדת המציל.

בנוסף לכך, גם אם בו אנו נמצאים קיימים שירותי הצלה פעילים, חשוב להיות בהאזנה לילדינו ולצפות בהם בכל עת. לא די להסתמך על ערנותו של המציל, מכיוון שעליו להשגיח על חוף שלם עמוס בילדים. על כן, רצוי כי ילדינו יהיו אל מול עיננו תמיד ושנהיה ערניים במידה ודרושה עזרה.

ניתן לצפות כי די במהלכים אלו כדי למנוע אסון. אך המציאות אינה קשובה לרצונותינו, ולכן חשוב שנדע כיצד להגיש עזרה ראשונה ולטפל בילדינו. ברגע האמת האירוע יהיה מלחיץ ולא נוכל לצפות את תגובתנו הרגשית ועל כן, קיים פרוטוקול פשוט וברור אשר מתאר את השלבים שיש לנקוט על פיהם בזה אחר זה, בכדי למנוע בלבול ואובדן עשתונות.

S – SAFETY.
בשלב זה עלינו להרחיק את הילד מהסכנה אשר התרחשה, במקרה זה – מהים. יש להוציא את הילד מהמים ולהשכיב אותו רחוק מספיק ממיקום הגלים, כדי שגלים לא יגיעו לאזור ההחייאה ויפריעו לנו. בו זמנית, ראוי להזעיק עזרה רפואית מקצועית, אם משליחת עובר אורח על סוכת המציל או חיוג לאחד מגורמי הבטיחות כגון המשטרה (100), מגן דוד אדום (101) או איחוד ההצלה (2112).

A – AIRWAY.
 בשלב זה אנו צריכים לבדוק את הכרתו של המטופל לקול ולכאב ובמקביל לבדוק את פיו ולהוציא ממנו גוף זר כגון אוכל שאולי גרם לחנק במטופל. בדיקת ההכרה תעשה באמצעות קריאה למטופל בשמו ולחיצה חזקה ומכאיבה על שרירי הטרפז של המטופל לשם גירוי תגובה ממנו. במידה ולא זכינו לשום תגובה מילולית או פיזית מהמטופל שלנו, עלינו לעבור לשלב הבא.

B- BREATHING.
 עלינו לבדוק את נשימותיו של המטופל באמצעות הסכלות ותחושה. על כן, עלינו להניח את אוזננו על פיו, לחפש אחר קולות נשימה או השתעלות ממנו, וניסיון להרגיש את הבל פיו על עור פנינו. מומלץ תוך כדי ביצוע ההאזנה להביט מגובה פניו של המטופל על בית החזה שלו ולחפש אחר עליות אשר יעידו על נשימה. במידה ולא זיהינו שום אותות לנשימה של המטופל, עלינו לעבור לשלב הבא.

C – CIRCULATION.
מציאת הדופק בילדים ובייחוד בתינוקות הוא עניין לא פשוט, ועל פי כלל המדדים שאספנו עד כה, אשר כללו חוסר הכרה וחוסר נשימה, נוכל לקבוע כי עלינו לבצע פעולות החייאה מידיות במטופל. על כן, עלינו להתמקם בצדו של המטופל ולבצע 2 פעולות בלבד – הנשמה ועיסויים ביחס של 2:30 – כל 30 עיסויים נניח לבית החזה של המטופל ונבצע בו הנשמות אפקטיביות ומהירות בכדי לחזור לבצע עיסויים בהקדם.

עיסויים והנשמות

ביצוע נכון של עיסויים יכלול הפעלת לחץ חזק שיביא להורדת בית החזה בכ3-4 ס"מ, ומהיר של כ100 פעימות בדקה על מרכז בית החזה בין הפטמות. יש לאפשר לבית החזה להתרחב בין עיסוי לעיסוי. חשוב אכן להקפיד כי קיים משטח מוצק תחת המטופל (כגון חול דחוס או בטון) בכדי שהעיסויים אכן יהיו יעילים. לאחר שסיימנו לבצע 30 עיסויים ברצף, עלינו להנשים את המטופל באמצעות פתיחת נתיב האוויר של המטופל והנשמתו מפה לפה. על כן יש להשעין את ראשו של המטופל לאחור והרמת סנטרו תוך אטימת אפו ולנשוף 2 נשיפות פנימה, כאשר פינו מונח לגמרי על פיו של המטופל באטימה מוחלטת. בסיום ההנשמה יש לחזור במהרה לביצוע העיסויים, וחוזר חלילה.

ביצוע החייאה איכותית ויעילה הוא אינו דבר של מה בכך, ודורש תרגול והטמעה לצורך ביצוע אפקטיבי. אך אין זה אומר שצריך להסס מלפעול, גם אם איננו מרגישים נוח בסיטואציה ואיננו "מרועננים" מספיק בביצוע הפעולות. זאת מכיוון שכל התערבות, וגם המינורית ביותר, עתידה לשפר את סיכויי הישרדות המטופל. עם זאת, מומלץ כי בתור הורים לילדים נתרגל מדי פעם תפעול של מצב חירום כזה או אחר, בדוגמת החייאה, חנק, טביעה, התחשמלות וכדומה. אם ברצונכם לשפר את מיומנויותיכם ולרכוש ידע וכלים אשר יעזרו לכן לסייע לקרובים לכם בעת הצורך, הדבר איננו מסובך כפי שנדמה.

המאמר נכתב ע"י אלדר עזר, מנהל פרוייקט "משחק ילדים"