כשמדובר על הקטנטנים שלנו, בין אם זו כניסה ל מסגרת חדשה או חזרה למסגרת מוכרת, הקושי להסתגל מתבטא בהרבה אופנים שונים בזמן הגן גם לאחר שעות הגן.
החל מבכי קורע לב, קשיי שינה, כאבי בטן ואפילו חוסר תאבון הן מבחר תגובות אפשריות של פעוטות להסתגלות לשנה החדשה.
כמובן שכל ילד מגיב באופן שונה לכניסה לגן חדש, אבל יש כמה תגובות נפוצות לקשיי הסתגלות.
סירוב ללכת לגן
לפעמים זה מתחיל מהיום הראשון ולפעמים רק אחרי היום הראשון או השני בגן החדש כשהילד מבין שזהו לא מפגש חד פעמי אלא סידור קבוע והוא מתנגד להגיע לגן. בזמן שאתם ממהרים בבוקר הוא מתעקש ללהתעכב וחוזר על המשפט - "לא רוצה ללכת לגן". אין לו סיבה מיוחדת, הוא פשוט לא רוצה.
כיצד להתמודד?
תחילה בודקים אם אין סיבה מוצדקת לסירוב. חשוב להיות החלטיים, מכיוון שזהו ניסיון של הילד לבדוק את גבולות ההורים.להיות אסרטיביים מצד אחד ומצד שני חשוב להביע אמפתיה וממש להגיד לילד: "אני
מבין שאתה רוצה להיות איתי אבל היום אתה הולך לגן ואני הולך לעבודה. אחר הצהריים נבלה ביחד". אפשרו לילד לקחת משחק או חפץ כלשהו שהוא אוהב לגן. גם אם ברוב הגנים לא אוהבים שילדים מביאים חפצים מהבית, אבל בתקופת ההסתגלות צוות הגן גמיש יותר.
כמובן שחשוב לעקוב שהבכי הוא רק קושי הסתגלותי ולא מעבר לכך. אם הוא ממשיך לסרב לגן, לבדוק עם הצוות ושאר ההורים.
פרידה קשה בגן
רגע הפרידה בתחילת השנה יכול להיות קשה ביותר. יש אמהות שמספרות שהן עומדות מחוץ לגן ובוכות בזמן שהן שומעות את הילד בוכה. גננות תמיד מדגישות שככל שהפרידה תהיה קצרה יותר ככה לילד יהיה קל יותר, אבל משום מה קשה לנו לחתוך וללכת כשאנחנו רואים אותו עם דמעות בעיניים.
כיצד להתמודד?
תיאום ציפיות - הכינו את הילד לכך שכל אחד הולך למסגרת שלו והסבירו לו שפרידה היא דבר נורמטיבי. אם אמו של הילד יושבת ליד הגן ובוכה בצד היא צריכה לבדוק את עצמה ולזכור שהיא עלולה להעביר לילד מסר מחליש, גם אם היא חושבת שהוא לא שם לב. תפקיד ההורה הוא לחזק את הילד ולעזור לו למצוא את מקומו בקבוצה. חשוב לעשות זאת גם על ידי שיחות מקדימות בבית.
מצד אחד חשוב שהפרידה תהיה החלטית ולא ממושכת מידי אך גם לא לברוח מהר מידי.
סירוב לישון בגן
כאשר עד תחילת השנה הילד היה רגיל לישון טוב בצהריים, מתחיל לסרב לישון צהריים בגן וכך גם השינה בבית הופכת להיות בעייתית.
כיצד להתמודד?
זוהי התנהגות טבעית מאוד הנובעת מחוסר ביטחון במקום החדש. חשוב שצוות הגן וההורים יגלו אמפתיה כלפי הילד, ישבו לידו וירגיעו אותו כדי שירגיש שהוא לא לבד. גם אם הוא לא ירדם בגן בימים הראשונים זה לא נורא, ברגע שהוא יקבל ביטחון, יסתדרו ענייני השינה.
בימים האלו, חשוב לבלות זמן רב יותר יחד בשעות אחר הצהריים ולנסות להימנע מסידורי בייביסיטר או סבים וסבתות במידת האפשר, כדי שהילד ירגיש תחושת ביטחון.
חוסר תאבון בגן
הילד לא אוכל כלום בגן. הוא לא מוכן לאכול שום דבר שמציעים לו, חוזר הביתה מורעב ומפצה על כך.
כיצד להתמודד?
קודם כל לא להילחץ. תחילה מוודאים שזה לא נובע מסיבה בריאותית כמובן וברגע ששוללים זאת אפשר בהחלט להניח שהוא מבטא את קשיי ההסתגלות בכך שהוא לא אוכל אבל אין מה ללחוץ עליו או להכריח אותו. לא לחשוש מנזק כלשהו אם הוא לא יאכל יום יומיים, אבל אפשר לבקש מהגננת לתת לו סוג אוכל מסויים שהוא אוהב ופשוט להניח לו והמצב יחלוף מעצמו.
רגרסיה הנובעת מאי נוחות במקום פחות מוכר או מלחץ נפשי מסויים והמצב מביך ומתסכל אותו מאוד וגם אתכם.
כיצד להתמודד?
חשוב מאוד שההורים לא יתרגשו מכך ופשוט ימשיכו לחזק אותו במיומנויות שלו בהשתלבות בגן והדברים יסתדרו מעצמם. גם לאנשים מבוגרים יש תגובות פיזיות לשינויים גדולים כמו נדודי שינה וכאבי בטן, זה טבעי ולגיטימי ואין מה לדאוג. היו סבלניים כלפיו ותאמו ציפיות מול צוות הגן שיפעלו כך גם הם.
"לא מרגיש טוב"
פתאום הילד מתלונן על כאבי בטן, ראש, ברכיים או שיניים ואתם שואלים את עצמכם אם הוא דובר אמת או שרק מחפש תירוץ טוב כדי לא ללכת לגן.
כיצד להתמודד?
תחילה חשוב להתייחס ברצינות לכאבים של הילד ואם יש צורך להישאר איתו בבית.לכו איתו לרופא ואם נמצא שהכל תקין אז שקפו לו את המצב - הרופא אמר שהכל בסדר ולכן אנחנו הולכים לעבודה ואתה הולך לגן. לדבר איתו אם מפריע לו משהו אחר בגן שגרם לא לרצות להישאר בבית ולהבהיר לו שיכול להגיד את מה שעובר עליו ושאנחנו מבינים את הקושי שלו.
בכדי לסייע לילדים להשתלב בגן, חשוב לחשוף אותם למיומנות חברתית מגיל צעיר מאוד - איך לשתף פעולה עם ילדים אחרים וכיצד לתפוס מקום בקבוצה כילד חיובי; ניתן לעשות זאת דרך שיחות עם הילד ומפגשים עם ילדים נוספים ובני משפחה.
היו סבלניים ומכילים כלפי הילדים, כך תקופת ההסתגלות תעבור בהצלחה ותבטיח לכם ולילדים שנה חלקה, נעימה ומוצלחת!