איך לפתח כישורים חברתיים אצל ילדים

תינוק מרגע לידתו התינוק מתפתח בארבעה תחומים: התחום הגופני, התחום השכלי, התחום הרגשי והתחום חברתי. החברה בכלל וההורים בפרט, עוקבים, בוחנים ומטפחים את ההתפתחות בתחומים הגופני, השכלי והרגשי ובדר"כ מותירים את ההתפתחות החברתית ליד הגורל. זאת, למרות החשיבות הרבה של שתי המיומנויות המרכזיות בתחום: היכולת לרכוש חברים והיכולת להבין קודים התנהגותיים בחברה ולפעול לפיהם. חשוב לזכור שהאדם הוא יצור חברתי ולכן,
רכישת חברים ומסוגלות לתפקד בחברה הינם צורך ואינם בחירה. ילדים (וגם מבוגרים) שאינם מסוגלים לרכוש חברים ולתפקד בחברה באופן מיטבי סובלים מחסך, התפתחותם החברתית נפגעת והדבר מקרין על ההתפתחות בתחומים האחרים.
המשפחה היא המעגל החברתי הראשוני של התינוק, הילד הפעוט,  המתבגר והמבוגר. זהו
"מגרש האימונים" החברתי הראשון, הטבעי וזה שילווה את האדם כל חייו.
על כן, מתפקידם של ההורים ושל כל בני המשפחה לחברת (להתאים להשתלבות בחברה) את התינוק מלידתו עד בגרותו.  
 

סיוע בפיתוח כישורים חברתיים

לתינוק
מרגע הגעתו של התינוק הביתה חשוב לזמן לו גירויים חברתיים כמו: הקשבה לקולות, נשיאה על הידיים, חשיפה לפרצופים של מספר אנשים בנוסף לאלה הגרים איתו בבית. ישנה חשיבות להוצאתו של התינוק למרחבים חברתיים נוספים שם יראה אנשים, יתרגל למגוון הקולות, המראות והתנהגויות בחברה. עם גדילת התינוק יתכנו מצבים בהם יבהל מאנשים שאינו רגיל אליהם, יבכה ואפילו לא ירצה שיקחו אותו על הידיים. אין צורך להיבהל מכך. צריך לאפשר לתינוק להתרגל ולרכוש בטחון בחברת אנשים אחרים בקצב שלו. עם זאת, חשוב להתמיד לחשוף אותו לאנשים שונים ולעקוב אחר ההסתגלות החברתית שלו.

לפעוט
כשפעוט יוצא למסגרת חוץ ביתית הוא יפגוש מעגל חברתי רחב יותר. במסגרת החינוכית ישנם אנשי צוות וילדים כבני גילו.
חשוב להקפיד לקבל מידע לגבי תפקודו החברתי על ידי שאילת שאלות כגון: האם הילד שם לב לילדים אחרים? האם הוא מתקרב אליהם? האם יוצר אינטראקציה כלשהי? איזו? איך הוא מגיב לצוות הגן? האם הוא נקשר יותר לאחת העובדות?  בנוסף, צריך לשים לב להשתנות בהתנהגותו החברתית של הילד. כלומר, לוודא שהוא מתקדם בתפקוד החברתי ועושה, עם הזמן, דברים, שלא עשה בעבר.

לילדי הגן וכיתות היסוד
ילדים בגילאים אלה כבר מזהים אילו ילדים עשויים לעניין אותם, להיות חברים שלהם, וכן לציין עם מי מן הילדים הם מעדיפים לשחק. לכן חשוב מאוד לשוחח איתם על כך ולעודד אותם לפעול בתחום. השיחות יכולות להתמקד בשאלות: עם מי שחקת? מה אתה אוהב בילד זה? עם מי עוד היית רוצה לשחק? איך אתה יכול לעשות זאת? בנוסף, חשוב להציע לילד להכיר ילדים נוספים כדי להרחיב את קבוצת הילדים איתם הוא מבלה. ילדים בגילאים אלה עדיין צריכים את תיווכם ועזרתם של ההורים בקביעת מפגשים אחר הצהרים ובהליכה לחוגים עם חבריהם. את כל המשימות הללו ההורים אמורים לעשות כחלק מהתמיכה בהתפתחות החברתית של ילדיהם.

ממה להימנע?
הורים רבים מתבוננים בתפקוד החברתי של ילדיהם ומגיבים לכך. תגובת ההורים עלולה בעצמה להוות מכשול בדרכו של הילד להתפתחות חברתית. על כן יש לזכור שכל תגובה חייבת להיות שקולה ומקדמת פעולה.
דוגמאות:: ציפיות שילדים אחרים יתחברו עם ילדיכם אינן ריאליות, הן מסירות מילדיכם את האחריות לפעול וגורמות להם להמתין שהחברים יפנו אליהם.
ביקורת ושיפוטיות בנוגע לחברים שהילדים בחרו או בנוגע לכך שאינם מתיידדים עם ילדים אחרים, גם הן מרפות את ידיהם.  

לסיכום
לכם ההורים תפקיד מרכזי וחשוב בתיווך, למידת והתפתחות הכישורים החברתיים של ילדיכם. הדגימו להם התנהגות חברתית רצויה על-ידי שיתופם בבילויים עם חבריכם וילדיהם,
שוחחו איתם על רגעי השמחה והקושי שאתם חווים עם חבריכם,
שתפו אותם בלבטים לגבי הקשרים החברתיים שלכם.
קחו חלק פעיל בהרחבת המעגל החברתי של הילדים על-ידי:
קביעת מפגשים עם חברים אצלכם בבית ומחוצה לו.
עודדו את הילדים להתנסויות חברתיות בתחומי פעילות שונים כמו: ספורט, ביקור בספריה,
חוגי יצירה וכדומה.

בהצלחה,
ד"ר דימונה יניב

הכתבה נכתבה בלשון זכר מטעמי נוחות. כל ההמלצות תקפות גם לילדות.