|
|
הורים יקרים, בכתבות הקודמות נשאלתם:
איך אתם מתנהלים בהורות
ממה אתם מושפעים בהתנהלות ההורית
מה הערכים והאמונות לפיהם אתם פועלים
וכן, אופיינו סגנונות ההורות: סמכותי, תובעני ומתירני.
האמצעים להשפעה חיובית על התפתחות, בריאות ורווחת הילדים שנמנו בעבר היו:
דרישה לעמידה בכללים שההורים מכתיבים
היענות לצרכי הילדים
ותמיכה בילדים בכל עת.
בחלק זה יושלמו ההמלצות המעשיות לתפקוד הורי סמכותי
המטפח ילדים עצמאיים, ובריאים המסוגלים לתפקד היטב במשפחה,
בגן, בבית הספר, בתנועת נוער, בחוגים ואפילו בשירות הצבאי.
הורים לתינוקות ולפעוטות לא יעלו בדעתם להשאיר את הילדים ללא השגחה. ההשגחה
היא למעשה בקרה לגבי מה שהילדים צריכים (החלפת חיתול, האכלה, השכבה לישון)
והגנה מפני סכנות להן הילדים לא מודעים (טיפוס על כסא, טחיבת חפצים לשקעי חשמל,
הכנסת חפצים קטנים לפה). לאט לאט, כשהילדים רוכשים עצמאות, השגחת ההורים פוחתת
והופכת לבקרה בשלט רחוק.
הורים רבים מציידים את הילדים במכשיר סלולארי ומבקשים מהם "לדווח מהשטח".
בקרה כזו אינה יעילה מכיוון שהילדים כבר נמצאים במקום אחר, הרחק מן ההורים.
אז הם מצויים בטווח השפעה של חברים, נתונים ללחץ קבוצתי ופועלים לפי הנורמות
החברתיות הללו. כבר בגן ניתן לראות ילדים מתנהגים אחרת לגמרי ממה שהורים
מצפים מהם מפני שכל הילדים עושים כך. לאור זאת, תפקיד ההורים להכין את הילדים
להימצאות שלא בטווח הראיה שלהם, להכתיב להם כללי התנהגות ולברר לאחר מכן
שאכן כך עשו.
כאשר הילדים חוזרים, על ההורים לוודא שאכן נהגו לפי הכללים שהכתיבו. ההורים צריכים גם
להתייחס לאפשרות שילדים אחרים מתנהגים אחרת ולומר לילדיהם שבכל משפחה כללי התנהגות שונים.
"אתה הולך לגן שעשועים עם חברים. הכלל שלנו הוא שאסור לטפס מעל המתקנים.
אתה חייב לגלוש במגלשה רק כפי שלימדתי אותך, אני לא מרשה לך לטפס מלמטה
למעלה כי בכך אתה מסכן את עצמך וגם ילדים אחרים שגולשים. אצלנו ההתנהגות היא כפי
שאנחנו ההורים מכתיבים. אנחנו עושים זאת כדי להגן עליך מפני חבלות ונזקים שנובעים
משימוש לא נכון במתקני שעשועים".
"ספר לי באיזה מתקן אתה הכי אוהב לשחק בגן השעשועים? האם הצלחת לזכור ולהשתמש
במתקנים כפי שסיכמנו מראש? מה היה לך קל ליישם? מה היה לך קשה? מדוע?
מה אני עוד יכול להסביר לך כדי לעזור לך להתנהג כפי שאני מבקש? האם אני יכול לסמוך עליך שתנהג להבא כפי שסיכמנו או שעליי לבוא להשגיח עליך בפעמים הבאות?".
תינוקות מעוררים התרגשות רבה ובהיותם קטנים, וחמודים מעודדים הבעת אהבה רבה.
למרבה השמחה, מבוגרים מחייכים אליהם לעיתים קרובות וכך על-ידי חיקוי, התינוקות
לומדים לחייך בעצמם. יחד עם זאת הם לומדים את הרגש והתחושה שמתלווים לחיוך.
עם גדילת הילדים הם חווים קשת רחבה של הבעת רגשות כמו: חיבה, כעס, אכזבה,
נדיבות, תקוה, געגוע, ביטחון, סקרנות ועוד. בחלקה האחד של הקשת מצויה הבעת
רגשות חיוביים, בחלק השני נמצאת הבעת הרגשות השליליים.
כאמור, ילדים לומדים דרכים להבעת הרגשות מהוריהם ומחקים אותם. לכן, חשוב מאוד
שהורים ישימו לב לכמות ולסוג הרגשות שהם מביעים כלפי ילדיהם. אמנם הם, ההורים,
יודעים שהם אוהבים את ילדיהם גם כאשר הם כועסים עליהם. אבל, ילדים בכל גיל
אינם מסוגלים להבנה זו.
ילדים זקוקים להבעת רגשות חיבה מהוריהם לעיתים קרובות ובהזדמנויות רבות.
מודעות ההורים לאופן בו הם ממלאים את תפקידם ההורי היא המפתח להצלחתם.
מודעות נובעת מהתבוננות עצמית, התלבטות ולמידה וגם מהתייעצות.
כדאי להיעזר בבני הזוג, בחברים ובהורים, לשוחח על ההתנהגות ההורית
בפתיחות ובגילוי לב ולהקשיב למשוב שמקבלים.
הילדים גם הם מספקים להורים משוב על התנהלותם ההורית. כדאי להקשיב להם
ובמידת האפשר לשנות התנהגויות כך שהרגשתם של הילדים תשתפר.
בהצלחה,
ד"ר דימונה יניב