|
|
אני מזמינה אתכם, הורים יקרים, להיזכר איך נהגו הוריכם להעיר אתכם כשהייתם ילדים?
איך/ האם סיפרו סיפור? איך הגיבו על הצלחה/כישלון במבחנים?
איך נהגו בנושא אכילה - הכריחו/וויתרו?
עכשיו, אחרי שנזכרתם איך נהגו בכם, היזכרו איך הרגשתם עם ההתנהלות של הוריכם.
האם שמחתם לקראתן? האם חששתם? האם נדרכתם בציפיה לקראת התגובה של אמא או אבא?
האם ההתנהלות של ההורים היתה נעימה או שהיתה מלווה במתח, דאגה, חשש?
החזרה לחוויה שלכם כילדים, תאפשר לכם לחדד את התובנה:
איך הילדים שלכם חווים את ההתנהגות שלכם כלפיהם,
או, מהו האקלים הרגשי בו הילדים שלכם גדלים?
לאחר מכן תוכלו גם לברר עם עצמכם איך אתם מתנהלים בהורות?
ממה אתם מושפעים בסגנון ההורות שלכם? והתובנה החשובה מכל,
איך ההתנהגות ההורית שלכם משפיעה על ילדיכם?
תיאורטית סגנון הורות מוגדר ככל ההתנהגויות ההוריות היציבות, המספקות את האקלים הרגשי
באינטראקציות בין ההורה לילדו. כלומר, כל דיבור, בקשה מתן הוראה בין ההורים לילדיהם, כל מגע גופני - חיבוק, לטיפה, אחזקת יד והליכה יחד. כל טיפול כמו האכלה, הלבשה, מתן תרופה, חגירה במכונית. כל תיווך ההתנהגות בעולם המבוגרים כמו שיחה בין ההורים, שיחה עם הגננת, הבאה לחברים, בילוי משותף בבית ובמרחב ציבורי.
כל אלה, מרכיבים כמו פאזל את האווירה הרגשית בין הילד להורה.
כלומר, "איך" שההורים עושים את הטיפול בילדים, משמעותי לא פחות ואולי אפילו יותר
מאשר "מה" שההורים עושים.
ההבדלים באיך ההורים מבצעים את תפקידם ההורי יבואו לביטוי בדוגמה הבאה:
הורים דורשים מילדיהם להתנהג לפי כללי התנהגות שהם, ההורים, מכתיבים.
בסגנון סמכותי – ההורים יאמרו לילדים שכך וכך עליהם לנהוג, ויסבירו את התועלת לילדים ולמשפחה שבהתנהגות שהם דורשים.
דוגמה: "אתם צריכים לשכב לישון בשעה שמונה מפני שמחר יום עמוס לנו ההורים ולכם. אנחנו צריכים עוד לסדר את הבית ולהכין ציוד למחר ודרוש לנו שקט לשם כך. גם אתם צריכים לישון את מספר השעות הנדרש בהן הגוף שלכם נח ומתפתח".
בסגנון תובעני – ההורים יצוו על הילדים להתנהג באופן מסוים ויכפו זאת עליהם. ההורים לא ינמקו את החלטתם אלא יאמרו "אתם חייבים ללכת לישון עכשיו מפני שכך החלטתי ואתם תשמעו לי".
בסגנון מתירני –ההורים יתנו לילדים אוטונומיה להתנהל כפי שהם בוחרים ללא הכוונה של מבוגרים. במקרה זה ההורים ימנעו מלומר לילדים מתי עליהם לשכב לישון ויאפשרו לילדים לעשות זאת מתי שהם בוחרים. לחלופין יאמרו ההורים "אתם יודעים מתי אתם רוצים ללכת לישון ועל כן תבחרו בעצמכם".
צפוי, שילדים להורים סמכותיים ירגישו שדואגים להם, מסבירים להם את הנימוקים להחלטות, סומכים עליהם שיבינו ויעשו את מה שמבקשים מהם.
לעומת זאת, ילדים להורים תובעניים, יפתחו התנגדות וכעס על כך שמכריחים אותם להתנהג באופן מסוים, לא מסבירים מדוע ולא משתפים אותם בשיקולים.
ילדים להורים מתירניים, עלולים להרגיש נוח מעצם העובדה שלא דורשים מהם עמידה בכללים. אבל, כשיצטרכו לעמוד בכללי החברה: בגן, בבית הספר וכדומה יפתחו קשיי הסתגלות שיבואו לידי ביטוי בהתנגדויות או באדישות.
לפיכך, ניתן לראות שלכל סגנון הורות תהיה השלכה ישירה על ההתנהגות הילדים, התפתחותם והיכולת שלהם לתפקד בחברה.
כעת, חזרו שוב להתחלת הכתבה ובחנו את סגנון ההורות של הוריכם לפי תיאור סגנונות ההורות הנ"ל. כך תוכלו להבין טוב יותר מה היתה הסיבה להרגשה שלכם כלפי התנהגות הוריכם.
התנהגות הילדים תלויה באופן ניכר במה שההורים מכוונים אותם לעשות ופחות בבחירות שלהם עצמם.
לכל בחירה של ההורים בנוגע לאיך להתנהג עם ילדיהם השלכות על התפתחות הילדים, התנהגותם ועל היכולת שלהם להסתגל לחיים בקבוצות חברתיות שונות.
בכתבה הבאה אכתוב על דרכים נוספות להשפיע על התנהגות הילדים על ידי התנהלות הורית מתוכננת ושקולה.
בברכה חמה,
ד"ר דימונה יניב