גיל שנתיים כפול שתיים

מאת: קרן דור

גיל שנתיים, הידוע בכינויו ״גיל שנתיים הנורא״, הוא תקופה מאתגרת לכל ההורים. הזאטוטים שלנו מעוניינים לעשות הכל לבד ולמרות שזה מאוד נחמד ומשמח שהם רוצים לגדול, להתפתח ולשכלל את יכולותיהם, זה גם ממש מתיש. לפעמים זה מרגיש שהם פשוט רוצים לעשות לנו דווקא!

כשיש תאומים הסיטואציה מוכפלת פי שתיים (לפחות) ולא רק שהזאטוטים רבים איתנו ההורים, הם גם רבים אחד עם השני! הבית נכנס לכאוס טוטאלי וההורים בד״כ כבר ממש אובדי עצות: איך להתמודד כשהוא מושך לאח שלו בשיער? איך להגיב כשהיא נושכת את אחותה? מה עושים כשהם רצים יחד ולא מוכנים לבוא להתקלח? ועוד ועוד.

ליקטתי מספר טיפים נבחרים שיעזרו להורים להתמודד עם התקופה הלא פשוטה הזו תוך התחשבות בקשר המיוחד של התאומים מחד ובצורך שלהם להתפתח כיישות עצמאית מאידך:

1. תנו להם להגיד "לא" – זה לא נגדכם זה בעדם. גם כשהם אומרים ״לא״ לכל דבר שאנחנו מבקשים או אומרים להם, הם בעצם עושים את זה לא כי הם רוצים לעשות ״דווקא״ להורים אלא כי הם רוצים לפתח את האישיות שלהם ולעמוד בפני עצמם. לכן, עלינו לאפשר להם להגיד ״לא״ מבלי לכעוס, אך אין זה אומר שצריך לוותר ולא לעמוד על ביצוע  המשימה שלפניהם.
2. שנינו יחד וכל אחד לחוד. בכדי לעזור לתאומים לראות את עצמם כיחידים ומיוחדים ולא כחלק מזוג התלוי בתאום השני, על ההורים להקפיד לפנות אל כל אחד מהתאומים באופן אישי ולא לפנות אל שני התאומים יחדיו כקבוצה. כמו כן, במידה ומדובר בתאומים זהים (או מאוד דומים), חשוב לייצר הבדל פיזי ברור לסביבה בכדי שגם בגן ובחברה יוכלו להבחין בינהם בקלות.
3. לפעמים אפשר להפריד ביניהם קצת. תחשבו על זה, תאומים בגילאים האלה מבלים לעיתים 24 שעות ביממה יחדיו. גם החברים הכי טובים עלולים להשתגע במצב כזה. לכן, כדאי ליזום בילויים בנפרד כשאפשר. סבתא, דוד, אחיינית – כולם כשרים כדי לסייע במשימה. תתפלאו לראות שכשהתאומים יפגשו מחדש יתברר שהם ממש התגעגעו זה לזה.
4. תנו להם לריב - הם עוד יהיו חברים. לתאומים יש קשר מיוחד במינו ועדיין כל אחד מהם זקוק לגלות את האישיות המיוחדת והשונה שלו. אחת הדרכים הטבעיות עבורם היא המריבות. כל אחד מראה את רצונו ו״מושך״ לכיוון שלו. המריבות הללו אינן אינדיקציה למערכת היחסים בינהם בעתיד ולמעשה, ההפך הוא הנכון, מציאת האישיות הייחודית של כל אחד מהתאומים, מאפשרת להם לפתח מערכת יחסים בריאה וחזקה יותר בהמשך הדרך. לכן, חשוב שנאפשר להם לריב על צעצועים למשל ולהתמודד עם הסיטואציה בעצמם. ברוב הפעמים, נוכל לראות איך לפעמים אחד ישיג את הצעצוע ולפעמים השני...
5. אל תקבעו תפקידים או מאפיינים. לפעמים נראה לנו שאחד התאומים יותר חזק, יותר דומיננטי, יותר מוביל או לחילופין ותרן, עצלן, ביישן. כשאנחנו שמים ״כותרות״ על הילדים אנחנו הרבה פעמים מקבעים את התפקידים, ובתאומים זה יכול גם לקבע את אופי מערכת היחסים בינהם (גדול / קטן, מוביל / נגרר). לכן, כדאי לזכור שמה שאנחנו רואים נכון לרגע הזה בלבד ושאם נחפש ונעודד את כל מגוון התכונות בכל ילד, נוכל לראות ששני התאומים יכולים להיות גם וגם.
6. הציבו להם  גבולות. כאן זה מתחיל, בסביבות גיל שנתיים זה הזמן שבו ההורה צריך להחליט היכן הוא יכול לאפשר לילד שלו להתנסות והיכן זה מסוכן או לא מתאים. רצוי שהגבולות יהיו קבועים ולא משתנים וחשוב שנדגים עקביות ונחישות בהצבתם. הורה שבטוח בגבולות שהציב משרה על הילד ביטחון ומאפשר לו להתפתח בסביבה בטוחה. אצל תאומים זה דורש עבודה כפולה. מכירים איך תאום אחד זורק את האוכל על הרצפה ואז, כשאומרים לו שאסור, השני עושה בדיוק אותו הדבר. זה העניין, לא ניתן ל״חסוך״ ולהציב גבולות לשני התאומים יחד, צריך לעשות זאת לכל אחד בנפרד

אז קחו אוויר, התאזרו בסבלנות, סמכו על עצמכם וזיכרו שבסופו של דבר זו הדרך של הילדים שלנו לגדול ולהיות עצמאיים וזה מה שאנחנו רוצים, לא?

הכותבת הינה מדריכת הורים ומנחת קבוצות הורים מוסמכת מכון אדלר המתמחה בהדרכת הורים לתאומים ואמא לארבעה ילדים כולל שתי תאומות.