סובלת משליטת יתר?
האם את מאופיינת בשליטת יתר?
כאשר אנחנו בשליטה, אנחנו בכוננות. מבחינה פיזיולוגית, כאשר מישהי נמצאת בשליטה היא נמצאת בחוויה של הישרדות מתמדת. היא חווה איום תמידי על הקיום שלה וכתוצאה מכך לא מסוגלת להרפות את עצמה ולשחרר שליטה.
ככל שאנו יותר בשליטה, הגוף שלנו דרוך לתגובה מידית, השרירים שלנו מוחזקים והגוף נמצא במתח.
הגוף שלנו זקוק להרפיות וכאשר אינו מקבל זאת, מתפתחים תופעות לוואי כגון, מיגרנות, עצירויות ובעיות פסיכוסומאטיות נוספות. ככל שאנו יותר בשליטה, כך יש לנו יותר פחדים רגשיים.
איך מתפתחת השליטה הזאת?
נסי להיזכר בילדה קטנה שאת מכירה- האנרגיות האופייניות של ילדים הם שחרור שליטה, טבעיות, קלילות ועוד. אם כן כיצד התפתחה השליטה כשבגרנו?
הצורך הבסיסי שלנו כבני אדם, הוא שיאהבו אותנו כפי שאנחנו. אם בתור ילדה לא הרגשנו אהובות על ידי הסביבה הקרובה, תתפתח חוויה במוחנו שהחיים שלי בסכנה. בתור ילדה קטנה, כאשר היא מרגישה שלא אוהבים אותה כפי שהיא, או שהיא חשה לא מספיק רצויה- תיווצר חוויה של סכנה קיומית. לכן על מנת להבטיח את הקיום שלנו, אני לוקחת את הרצון והצורך שלי באהבה ללא תנאי ומחביאה אותו בתוך התת מודע שלי, ובמקום זאת אני מנסה להבטיח את הקיום שלי על ידי ניסיון ליצור מצב שבו הסביבה תצטרך אותי.
למשל, אני מחפשת לעצמי תפקיד שבו אוכל להתברג ודרך זה להיות במצב שבו הסביבה צריכה אותי. אני מתחילה לשנות תכונות בעצמי. אני מפסיקה לבקש. מפסיקה להראות חולשה. אני מתחילה לעזור. אני נכנסת לשליטה. אני מתבגרת מוקדם מהצפוי. אני משתדלת להיות בסדר כלפי הסביבה ולעזור ובעצם הופכת להיות ההורה של עצמי.
אבל אז, אני נמצאת בבעיה רצינית. כיוון שברגע שאני הופכת לחזקה- רגשות נחווים אצלי כחולשה ואני לא מסוגלת להיות במקום של קבלת תכנים רגשיים מפני שאז אתפס כחלשה בידי הסביבה. הרי בחוויה שלי, אם אני אהיה חלשה- לא יצטרכו אותי. אז הרגשות שלי הופכים להיות סוד. סוד שאנו שומרות מכל משמר.
אנו מפחדות שיגלו את הילדה הפנימית בתוכנו, את האמת שלה, את הפחדים שלה, את הרצון החזק שלה בחום ובאהבה. זה גורם לי כל הזמן לעמוד על המשמר- וזה מחייב אותי להיות בשליטה תמידית.
הבעיה היא, שאם נפגעתי בתור ילדה כתוצאה מחוסר חום, אהבה וקבלה, אני בעצם תקועה רגשית בגיל הזה. בצרכים וברצונות של ילדה. וכיוון שרק הילדה יכולה לקבל את החום הרגשי בילדות, אני לא מסוגלת לוותר עליו ולהתבגר רגשית. וכאן אני תקועה. כתוצאה מהפחדים אני לא מסוגלת להביא לידי ביטוי את הילדה הזאת. וכל הזמן אני נאלצת לשמור יותר ויותר על השליטה שלי.
אז מה עושים?
פשוט משחררים שליטה! אבל האמת היא הרי שזה לא כל כך פשוט.
אם השליטה נועדה להסתיר את הילדה הקטנה והפגועה שבנו. מה שעלינו לעשות הוא ללמוד בהדרגה לחשוף אותה. ואז באופן אוטומטי השליטה שלנו תרד ובנוסף נתבגר רגשית.
איך עושים זאת?
מתחילים להביע חולשה. מתחילים לבקש. מתחילים לדבר על הצרכים העמוקים שלנו, מתחילים לחשוף את הסודות שלנו ומאפשרים לשמחה, רכות וקבלה עצמית לחלחל לאט לאט דרך התמדית שלנו עד לפתיחת הלב שלנו.
