הכתבות שלנו

יש לך פחד מכישלון?

כיצד התת-מודע שלנו יוצר פחד מכישלון


"מחשבה יוצרת מציאות" היא תיאוריה שסחפה אחריה את העולם.               
בחיי היומיום אנו שומעות הרבה את המשפט: "תחשבי טוב - יהיה טוב".

בניסוי שנערך על גלי מוח התגלה כי בשביל המוח, דמיון או מציאות הם אותו הדבר בדיוק. אם נסתכל על תפוח בעינינו המוח יגיב בצורה מסוימת ואותה תגובה בדיוק תופיע, אם רק נדמיין את התפוח. למוח שלנו אם כך, מספיקה המחשבה.


האם הכל צפוי או ידוע מראש?                                                                 
המשפט הכי נפוץ בקרב הרוחניים הוא: "הכל צפוי והרשות נתונה". זה מתאים לכל אחת בכל מצב. ואכן מחשבה חיובית מובילה למציאות והרגשה חיובית.

זהו בעצם תרגול שניתן לתרגל אט אט. אם אני יהפוך את הדברים הרעים שאני רואה לטובים - המוח יראה רק את הטוב שבכל דבר. רק את חצי הכוס המלאה.

ברגע שעשית את המקסימום עבור עצמך מה שצריך לקרות באמת יקרה. ורק את יודעת מהו המקסימום. אם ניסית לזמן לעצמך עבודה חדשה בכל כוחך ולא הצלחת - זה הטוב שמגיע לך באותו רגע, גם אם זה לא נראה לך כך.

המציאות שאת רוצה ליצור יכולה להתרחש רק אם תעשי את המקסימום עבור עצמך. ואם לא זו לא המציאות הראויה והמתאימה לך. אכן קשה מאוד לעיכול אך זו האמת.

הנה האמת על הצלחה:
כולנו נולדנו להצליח דרך הכישלון. כולנו נפלנו כשעשינו את הצעד הראשון ואז למדנו ללכת. כולנו ניסינו להגיד את המילה הראשונה- נכשלנו ואז למדנו לדבר.
כולנו נכשלנו בפעם הראשונה ש:
כתבנו, ציירנו, ניגנו, קראנו, שרנו, בנינו,יצרנו ועוד.
                                 
אז איך הצלחנו?

מדוע כשהיינו קטנות הסכמנו להמשיך למרות הכישלון?
מדוע לא נתנו ל"אכזבת הכישלון" לעצור אותנו מלהמשיך?
התשובה פשוטה: כילדים אנו לא נותנים משמעות לכישלונות שלנו.
ילדים ממשיכים מהר מאוד הלאה. אנו המבוגרות נותנות פרשנויות כמו:
- אני מפחדת שלא יאהבו אותי
- אני מפחדת להיות לבד
- אני אאבד את הכל
- אני אאבד שליטה
- אני אכנס לדיכאון...

איפשהו בין הגילאים 5-13 חל שינוי בחיים שלנו שהופך את הכישלון לחלק בלתי נפרד מהזהות שלנו. זה כבר לא "משהו שקרה" אלא "משהו שקרה לי".
בנקודה הזו הכישלון פולש לתוך הזהות שלנו.
המוח באותם רגעים מייצר אמונות ותפיסות חדשות. השאלה שהמח שואל היא: "מה זה אומר עלי?" או "מה זה אומר עלי שזה קרה דווקא לי".                                        
לאחר שהמוח שואל את השאלות הללו, התשובות אליהן נשלפות מן התת מודע: "זה אומר שאני לא מספיק טובה", "אני כישלון", "זה אומר שאני לא שווה מספיק", "בטח אין בי משהו ראוי", "זה בטוח בגלל שאני חלשה טיפשה, מכוערת..."

באותה נקודה ילדים לא מסוגלים לעכל את התפיסה הזו על עצמם ומיד נוצר דפוס התנהגות חדש שייתפס באופן קבוע שהוא כשלון.

אנו חיות שנים ארוכות בהסתרה מהזהות של עצמנו.
וגרוע מכל, אנו חיות עם פחד עמוק מכישלון. כי אם נעשה את הפעולות וניכשל.. אז מה זה אומר עלינו?

אני רוצה ללמד אותך איך לשחרר רגשות אשם אחת ולתמיד
בעזרת מדריך קצר וקולע החושף כיצד להפסיק לייצר דרמות, תסכול ורגשות אשם
וליצור איזון נכון בחיים בין הקריירה לחיי המשפחה ולשאר התחומים שחשובים לך
הקליקי לצפייה בסרטון בחינם >>

x
x