את הביטוי "חלק כמו עור של תינוק" לא צריך להסביר, כל אמא מבינה היטב. מבט אחד בזמן האמבטיה או החלפת חיתול מספיק בשביל לעורר התפעלות – העור של הקטנטנים הללו כל כך חלק, הצבע כל כך אחיד והמגע כל כך רך... ומכאן גם עולה התהייה – מה עושה את ההבדל בין העור שלהם לשלנו? אחת הסיבות נעוצה בהבדלים שבכמות המים האגורה בתאי העור. מסתבר שככל שאנחנו מתבגרות תאי העור שלנו הולכים ומתייבשים וכמות המים בהם פוחתת. את התוצאות לצערנו אנחנו רואות היטב. מסתבר שהגברת שתיית מים יכולה לשפר את לחות העור ואת גמישותו.
העור שלנו משקף את המצב הבריאותי שלנו. לתזונה מאוזנת הכוללת את כל רכיבי התזונה ובכללם מים יש השפעה על תפקוד העור ועל המראה שלו. מחסור ברכיב זה או אחר עלול לגרום להאטה בזרימת דם וחמצן אל העור, שינוי בהפרשות חלב ושומן, החלשות כושר השמירה על העור והיכולת לתקן רקמה פצועה, להתייבשות העור ולהגבלת היכולת להלחם בזיהומים.
תאי העור שלנו הם בעלי אורך חיים קצר, מדי כמה ימים הם מתחלפים ולכן במידה וקיים מחסור תזונתי כלשהוא – הסימנים בעור יתפתחו במהירות. בנוסף, בתנאי מחסור חלוקת המשאבים בגוף משתנה בהתאם לחשיבות האיבר. הרקמות החיצוניות של הגוף כגון עור, שיער וציפורניים נמצאות בתחתית סדר העדיפויות ולכן יהיו הראשונות להיפגע בזמן מחסור.
מים הם מרכיב משמעותי בשכבת העור
העור מכיל כ 30% מים התורמים לו נפח ואלסטיות. העור מורכב משלוש שכבות הלוקחות חלק פעיל בשמירה על ויסות המים בעור. השכבה התת עורית נקראת היפודרמיס. היא השכבה העמוקה ביותר והיא מורכבת בעיקר משומן ומחלבונים. בין יתר תפקידיה היא גם משמשת כשכבה מבודדת השומרת על חום הגוף. השכבה האמצעית נקראת דרמיס. יש לה תפקיד חשוב בהגנה על השכבות התחתונות מפני פציעות. שכבה זו מכילה את בלוטות הזיעה, בלוטות החלב, זקיקי השערות, קולטנים שונים וכן את חלבון הקולגן. שכבה זו,עשירה בכלי דם ובה גם אגורים מרבית המים המצויים בעור. כאן למעשה מתחילים הקמטים. שכבת העור העליונה קרויה אפידרמיס או עילית העור. זוהי השכבה החיצונית והיא גם השכבה הדקה ביותר של העור. האפידרמיס מכוסה בשכבה קרנית – שכבה דקה וקשה של תאים מתים העשירים בקרטין אשר מתנפחים בתגובה ללחות ונושרים מדי יום. השכבה הקרנית משמשת כמעין מחסום השומר על תכולת המים בעור ובעצם בגוף כולו. תכולת המים בשכבה הקרנית נחשבת במחקרים כאחד המדדים להערכה של תכונות עור שונות ולחות העור. שכבה קרנית תקינה מכילה בין 20% ל30% מים. ירידה בכמות המים בשכבה זו מתחת ל 20% - 10% תתבטא בעור יבש ומחוספס בעל אלסטיות מופחתת.
הקשר בין שתיית מים לשיפור תכונות העור נבדק במחקרים שונים. סקירה מקיפה שבדקה את ההשפעות השונות של מים על מערכות גוף שונות ובכללן העור פורסמה בשנת 2010 ב Nutrition Reviews. נסקרו מספר מחקרים שחקרו את השפעת שתיית מים על העור. החוקרים מציינים ששתיית מים מספקת לא תמנע בוודאות הופעת קימטוטים וסימני גיל המושפעים מגנטיקה, חשיפה לשמש ונזקים סביבתיים. יחד עם זאת נמצא כי צריכת מים מוגברת, בייחוד באנשים ששותים מעט בדרך כלל משפרת את עובי העור ואת צפיפותו, מקטינה איבודי מים מהשכבה הקרנית ומעלה את לחות העור. שני מחקרים שבדקו את השפעת הגברת צריכת מים בנשים צעירות התפרסמו בשנת 2015 והראו תוצאות דומות: מחקר שהתפרסם ב- Skin Research and Technology התבקשו נשים בריאות בגילאי 18 עד 30 שנה ( גיל ממוצע 24.5 שנים ) להוסיף 2 ליטרים של מים לתפריט היומי הרגיל שלהן במשך חודש. מדדי עור נבדקו ב 5 אזורים שונים ( מצח, לחיים, זרוע, כף יד וקדמת הרגל ). תכולת המים בכל שכבות העור השתפרה בקרב כל המשתתפות ובעיקר בנשים אשר צריכת המים ההתחלתית שלהן הייתה נמוכה.
מחקר נוסף אשר פורסם ב Clinical, Cosmetic and Investigational Dermatology מצא גם הוא קשר ברור בין הגברת שתיית מים לעליה בלחות העור השטחית והעמוקה ולהפחתת סימנים של יובש בעור, בייחוד בנשים הממעטות לשתות מלכתחילה. במחקר נמצא כי תוספת 2 ליטרים של מים ליום למשך 30 ימים שיפרה משמעותית מדדים ביו -מכאניים המעידים על גמישות העור ובעיקר על יכולת ההימתחות של העור ועל היכולת שלו לחזור במהירות למצבו הקודם. שיפור משמעותי נצפה כבר כעבור שבועיים. החוקרים קבעו כי הגברת שתיית מים לבעלות עור יבש משפיעה כמו שימוש מקומי בקרם לחות.
שתיית מים מינרליים דלים בנתרן מפחיתה יובש בעור ומשפרת את מראה העור
ההשפעה של תוספת מים מינרליים לתפריט היומי על לחות העור נבדקה בקרב נשים וגברים בריאים בעלי עור יבש . כל המשתתפים היו בעלי הרגלי שתייה דומים שאופיינו במיעוט שתייה לאורך היום, אובחנו כבעלי עור יבש בדרגה בינונית ומעלה ללא טיפול להקלת היובש. המשתתפים התבקשו להוסיף ליטר של מים מינרליים דלים בנתרן לתפריט היומי הרגיל שלהם למשך שישה שבועות. המים נצרכו בנפרד מהארוחות – בקבוק של חצי ליטר בבוקר ובקבוק נוסף אחר הצהריים. תוצאות המחקר פורסמו בשנת 2006 ב Skin Research and Technology והראו עלייה משמעותית בלחות העור החל מהשבוע השלישי של הניסוי. כמות המים בעור עלתה ב 16.3% בממוצע לאחר 42 ימים .ירידה משמעותית בדירוג היובש והחספוס של העור ושיפור משמעותי באלסטיות שלו נצפו כעבור 21 ימים מתחילת ההתערבות. המשתתפים עצמם דיווחו כי הם חשים שעור הפנים שלהם פחות יבש ויותר חלק.
לסיכום ניתן לומר כי הגברת שתיית מים מעלה את לחות העור בעיקר בקרב אלו אשר ממעטים לשתות בחיי היום יום . תוספת של ליטר מים מינרליים דלים בנתרן משפרת את גמישות העור ומפחיתה יובש וחספוס בצורה משמעותית בתוך 21 יום. הגברת שתיית מים הינה אמצעי פשוט,זמין ויעיל התורם גם לבריאות הכללית של הגוף.