למה הריון נמשך תשעה חודשים?

תשעת חודשי ההריון הינם עובדה וקיימים הסברים רבים לתהליכים הפיזיולוגים המתרחשים במהלך תקופה זו. השאלה ששאלתי את עצמי היתה: מה הערך המוסף. כי הרי 'מותר האדם מן הבהמה'. אז איך זה בא לידי ביטוי בבריאה המופלאה הזו? מה הערך של כל תשעת החודשים מבחינה רגשית ואיך ההבנה של תהליך זה יכולה לעזור??

הטבע יצר תהליך מדהים של התפתחות פיזית ורגשית של תינוק ושל אמא, במהלך שנה שלמה.

שלבי ההריון

זה מתחיל בשליש הראשון של ההריון בשלב האגוצנטרי – האמא נמצאת במסע שבו היא חוקרת ולומדת את השינויים הפיזיים שעוברים עליה. היא עדיין לא פנויה להעמקה בשינויים הרגשיים. היא מאוד מרוכזת בשינויים הפיזיים שעוברים על הגוף שלה: עייפות, כאבים, התמתחות הרחם, גדילת שדיים, בחילות – מגוון תופעות פיזיולוגית שמעידות על כך שמשהו מופלא קורה – חיים חדשים נוצרים. ההבנה היא ברמה השכלית ולא הרגשית, כי באופן טבעי היא מאוד מרוכזת בעצמה. זהו תהליך בריא, טבעי ונורמאלי ואפילו חיוני להמשך ההתפתחות ההורית שלה.

בשליש השני של ההריון האמא כבר מרגישה לרוב טוב יותר מבחינה פיזית. הבטן יוצאת, הסביבה מתחילה להיות מודעת להריון ומרעיפה עליה תשומת לב, היא מצידה זוהרת וזה השלב שבו מתחילה להתעצם המודעות לעובדה שנשמה חדשה, אדם חדש, צומח בקרבה. בשלב זה היא מתחילה להתעניין בתינוק: מה עובר עליו, מהם שלבי ההתפתחות שלו. במקביל היא כמובן עדיין עסוקה בהתמודדויות הפיזיולוגיות שעוברות עליה אבל יש בה יותר פניות רגשית.

מאמצע ההריון ולקראת השליש השלישי, קורה החיבור בין השניים. ההריון הוא כבר עובדה מוגמרת, התחושות אינן זרות לאמא והיא מתחילה להתחבר מבחינה רגשית לתינוק, לחוות את המשמעות העמוקה יותר של העובדה, שחיים חדשים עומדים להיוולד. במקביל מתחיל תהליך חשוב ביותר הנקרא 'נפרדות'. בתחילת ההריון האמא חווה את התינוק כחלק מגופה בעוצמה מאוד חזקה ורק לקראת סופו היא רואה אותו כישות בפני עצמה, עם צרכים ורצונות משלה. במקביל מגיעה רוויה נפשית מההריון - ואז מתרחשת הלידה.

מבחינת האמא, הלידה היא סופו של הריון ארוך בן תשעה חודשים שבו חוותה שינויים פיזיולוגיים ורגשיים בעוצמות מאוד גבוהות. בנקודת זמן זו בא לידי ביטוי הערך המוסף אותו חיפשתי – הסיבה הרגשית למשכו של ההריון: עבור התינוק, לידה היא מעבר חד מאוד בין החיים הרחמיים לחיים מחוץ לרחם. כל הווייתו משתנה: הוא עובר מסביבה מימית לסביבה שבה כוח הכובד משפיע הרבה יותר; הוא חווה לראשונה תחושת רעב ופחד קיומי כתוצאה מכך; כל חושיו מותקפים בעוצמה גבוהה הרבה יותר מזו שחווה עד כה ונדרשת ממנו הסתגלות מחודשת; ובזכות דפנות הרחם המהודקות-תמיד לגופו, חש לאורך כל ההריון מחובק ומוחזק והיה בתנועה כמעט מתמדת – חוויות שחסרות לו מאוד לאחר הלידה.

אנו נוהגים לכנות את חודשי חייו הראשונים של התינוק בשם "הטרימסטר הרביעי" מתוך ההבנה שהתינוק זקוק לחוות אותם כהמשכו של ההריון. מעבר רך והדרגתי מההוויה הרחמית לחיים מחוץ לרחם משפיע על הדרך שבה התינוק חווה את העולם ותורם להתפתחותו הרגשית.

הערך המוסף שבגללו נמשך ההריון תשעה חודשים הוא כדי להכין את האמא מבחינה רגשית להיות מסוגלת להתמסר לטיפול באדם חדש.

בטרימסטר הרביעי הפוקוס העיקרי הוא על התינוק. הבנה של צרכיו הפיזיים והרגשיים תקל על האֵם לטפל בתינוק ותאפשר לה לתת לעצמה זמן להסתגל לעובדה, שאדם חדש תלוי בה לצורך הישרדותו. לפיכך, המקום הטבעי ביותר עבור התינוק החדש הוא בזרועות אמו. כך היא חשה אותו הכי טוב, יכולה להיענות לצרכיו וללמוד את שפתו כדי לפתח עִמו קשר.

מרתק לגלות, שהתהליכים הרגשיים אותם עוברת האמא במהלך ההריון, מקבילים במהותם לתהליכים הרגשיים והפסיכולוגיים אותם עובר תינוק בשנות חייו הראשונות. הבנה של תהליכים אלו מעוררת באם אמפתיה להתפתחותו הרגשית של ילדהּ ומאפשרת הורות סובלנית, מכילה ומכבדת.

מאת: ליטל חלאבין שמש, ליווי לשנה מעוברת
כחברת מועדון אמא קבלי 100 ש"ח מתנה להדרכת הנקה והורות חדשה.
לפרטים נוספים התקשרי: 052-3896119