בכי זו לא מילה גסה

ללמד את התינוק לישון

קיימת דעה רווחת בקרב הורים רבים שעל מנת ללמד את התינוק לישון
הוא חייב לבכות והרבה. עמדה כזאת, לעיתים, יוצרת תחושת חשש אצל ההורים ומעכבת אותם
מלפתח את יכולת השינה העצמאית של תינוקם.

נכון שהלימוד כרוך בבכי אבל חשוב להבין את מקור הבכי, כדי להפחית מעצמת החשש מהתהליך.
מיד לאחר הלידה, הקול הראשון שמשמיע התינוק הוא בכי.
זהו בכי בריא, בכי של חיים, בכי של שמחה וכמובן שזוהי דרכו של התינוק לומר "הגעתי, עשיתי את זה!". יתרה מכך, בשלב זה הצוות המיילד ובעיקר אתם אף מצפים ומייחלים לשמוע את הבכי כאות לתקינות הלידה.

כלומר, התקשורת המשמחת הראשונית בינכם לבין תינוקכם היא באמצעות הבכי. אם כן, בכי הוא למעשה דרך תקשורת של התינוק לכוון אותנו ההורים כדי שנבין מה הוא רוצה, הרי הוא עדיין לא למד לדבר. ולכן כאשר מלמדים אותו להירדם בכוחות עצמו אי אפשר לצפות שלא יהיה בכי אבל חשוב לתת מענה תמידי ומיידי לבכי הזה.

על פי תיאורית ההתקשרות * היענות לבכי התינוק חיובית להתפתחותו. הוא לומד שנענים לצרכיו (הפיזיולוגיים והפסיכולוגיים), ומסיק שהוא אהוב ונמצא בסביבה בטוחה עבורו.
כך הוא מתפתח וגדל לבטוח ולחקור את סביבתו. מחקרים מראים כי ילדים כאלה בעלי הסתברות גבוהה משמעותית להיות אהובים על ידי ההורים, להצליח בחיים הבוגרים, להיות בעלי זוגיות משמעותית וכו'.

לא שווה את הבכי?
תינוקות לא נולדים עם המידע של 'איך להירדם לבד' ולכן כאשר מניחים אותם במיטה ואומרים להם לילה טוב הם מתחילים לבכות כי הם פשוט לא יודעים מה עליהם לעשות וזאת עשויה להיחוות כמצוקה על ידם. בחודשים הראשונים לחייהם, התינוקות יונקים או אוכלים מבקבוק, נמצאים במנשא, מטיילים איתם בעגלה, מרדימים אותם על הידיים, מנדנדים אותם בסלקל ועושים הכל כדי שבסופו של דבר הם יירדמו.
מגיל 5 חודשים ניתן להתחיל ללמד אותם לעשות זאת בכוחות עצמם, להעניק להם את הכלים המתאימים כדי שידעו להירדם ולישון לילות רצופים ולהיות לצידם לאורך הדרך.
בכי במהלך תהליך כזה הוא בכי בריא, זהו בכי של למידה והבנה שמתרחש שינוי וחשוב להיענות לבכי ולהיות לצד התינוק.

עקביות והתמדה אצל תינוקות

מילות המפתח בלמידה אצל ילדים הן - עקביות והתמדה.
כאשר אנו רוצים להעביר מסר לילדנו חשוב שהוא יעבור בצורה ברורה וככל שנהיה עקביים וכמובן נתמיד הלמידה תתרחש מהר יותר וטוב יותר.
כאשר לא נהיה בטוחים במה שאנחנו עושים, אנחנו עשויים להעביר זאת לילדנו ובכך לבלבל אותו ולגרום לו לא לבטוח בדרך שבחרנו.
חוסר עקביות  עלולה להביא להתקפי בכי היסטריים שמאוד קשה לתינוק להירגע מהם.
המסר שאנחנו מעבירים לילד כאשר אנחנו מלמדים אותו להירדם בכוחות עצמו הוא שהוא מסוגל לעשות זאת. אנחנו עוזרים לו להפנים מנגנון של הרגעה עצמית הדרוש כל כך לחיים הבוגרים. הבנה של התהליך תעזור לשדר רוגע ולהצליח להכיל את הבכי וכמובן להמשיך ולהיות שם בשבילו.

בשיטת הדקות המתוזמנות (5 דקות, 2 דקות, 10 דקות ואחרות) אין מענה לבכי, לא באופן תמידי ולא באופן מיידי ולכן הילד לא יודע למה לצפות, הוא לומד כי הבכי אינו אפקטיבי, ואין לו ביטחון במה עומד לקרות עכשיו כתוצאה מחוסר עקביות וקיים חשש כי הוא אינו יוכל לבטוח בהורה המטפל.

על פי ד"ר סירס * גמילה בטרם עת של התינוק מהתלות בהורים בהירדמות עשויה לפתח התנהגויות כמו: רגשי כעס, תוקפנות ומצבי רוח שילוו אותו כל חייו.
שיטת לילה טוב * פותחה מתוך תיאוריות התפתחות התומכות בכך שיש לתת מענה תמידי ומיידי לבכי של התינוק וכי הוא לא "סתם" בוכה. הלימוד נעשה תוך שמירה על האמון והביטחון שלו בעצמו ובסביבתו.
כדי ללמד את התינוק לישון יש לבדוק מה עוזר לו להירדם (ידיים, מנשא, כדור פיזיו, בקבוק/הנקה ועוד) ובאופן הדרגתי לגמול אותו מגורמי התלות הללו.

אני מזמינה אתכם להיכנס לעולם החלומות, צרו איתי קשר ויחד נלמד את ילדכם לישון.
שיהיה לילה טוב ואל תשכחו - על חלומות לא מוותרים!
כחברת מועדון אמא תהני 10% הנחה על תהליך ייעוץ שינה

מאת: רוני קצ'נסקי שבח - יועצת שינה בשיטת לילה טוב
לפרטים נוספים התקשרי: 0545773993
https://www.facebook.com/Oroot.Sleep


מידע נוסף ניתן למצוא במקורות הבאים:
* BOWLBY, J. (1958). The nature of the child's tie to his mother. International Journal of Psycho-Analysis, 39, 350-373.
* Sears. W. (1987). Nighttime Parenting: How to Get Your Baby and Child to Sleep. La Leche League International.

* שיטת 'לילה טוב' פותחה על ידי גנית פרג.