|
השאלה כיצד לשלב בין השניים מעסיקה כמעט כל אישה בעולם המודרני. עם הלידה ויציאת השליה יוצאת החוצה "שליה תמידית" מעין שק על כתפיי כל אישה – שק של התמודדויות עם אשמה וחרדה. אין אמא שלא חשה ברגשי אשמה - היא מכלה בשקט וקולה רם. קולותיה אומרים: "איך את לא מגשימה את עצמך ? איך את מקדישה כל כך הרבה זמן לילדים ומוותרת על ההגשמה העצמית שלך ? איך את מרשה לעצמך לא להיות שם עבור הילדים שלך ? מה, תוותרי על התקופה הכי חשובה בחיי הילדים בשביל קריירה ? אבל צריך כסף.. האם כסף חשוב יותר מהורות ? אמא שלי הייתה אחרת או.. אני פוחדת להיות כמו אמא שלי" ועוד ועוד. דיאלוג מסוג זה קיים בעוצמה כזו או אחרת בקרב רוב (אם לא כל..) האמהות. הבשורה הקשה היא שתמיד צריך לוותר קצת על משהו ! המאבק והדיאלוג על מה לוותר במשוואה הכל כך משמעותית הזו אינה קלה לאף אישה. מניסיוננו, כאמהות וכיועצות קריירה, משך הזמן הלוקח לתחילת ההסתגלות הזו, ולנתינת הדעת לדיאלוג זה, הוא לפחות 9 חודשי הורות – אלו תשעת החודשים שלאחר הלידה. יחד עם זאת, זהו דיאלוג תמידי, עוצמתי ויש לזכור כי משתנה לאורך ההורות. כל גיל (של ההורים ושל הילדים) מביא עמו התמודדויות שונות וכל לידה מביאה עמה תחושות ורצונות אחרים. לעיתים לידה מהווה את הקטליזטור לשינוי תעסוקתי ולמעשה נותנת לנו את זריקת האומץ לעשות משהו אחר – לשנות כיוון. לפעמים הלידה מביאה איתה את הרשות להתמסר להורות ולשים קצת בצד את הקריירה. הלידה מאפשרת לך להתקרב אל עצמך, לבחון ולבדוק מה באמת הכי חשוב לך בתוך המשוואה המסועפת הזו. אין ספק שאמהות במאה 21 היא מלאת אתגרים- נדרש ממך להיות אמא מושלמת ונוכחת ( להניק, להיות שם, לאהוב, לחנך, למלא את הילד בגירויים והתנסויות, לבשל אוכל טעים ומזין, לדאוג לכביסות ולסדר בבית...) ולצד זאת נדרש ממך גם לפתח קריירה, לממש את עצמך, להתפרנס. אין ספק שאתגר זה לא היה קיים בדורות הקודמים ומייצר אתגרים חדשים. מספר נקודות להתבוננות ובדיקה: • בין אם זוהי לידה ראשונה או שנייה והלאה, נסי להתמסר לחוויה החדשה הזו, לבחון עם עצמך מה נכון עבורך כיום בתוך הדיאלוג בין קריירה להורות . כל לידה מביאה איתה משהו חדש ואחר. נסי לבחון מה קורה לך בתוך זה, מה נכון לך היום, מה נכון למשפחתך.. אין מתכון אחד נכון! יש כאלו הזקוקות לחזור מהר לעבודה על מנת לאזן את חווית ההורות, יש כאלו הזקוקות לרשות להישאר בבית, יש כאלו שצריכות מהר ויש כאלו לאט, ויש גם את המציאות שלעיתים מחייבת לבחור בחירה לא מושלמת שעימה צריך לחיות בשלום ובחמלה. • נסי לדבר עם בן/בת הזוג שלך על תחושותיך ולהתייעץ, כל החלטה שתקבלי באשר לקריירה ולהורות תהיה תלוייה בשותפות שלכם, בתמיכה והעמידה לצידך. • נסי לבחון גם מה חשוב לילד שלך, האם חשוב לו זמן נוסף איתך? האם הזמן בלעדיך מהווה זמן איכותי עבורו? כיצד הוא נראה לך שאת מתבוננת בו מהצד כשהוא לא איתך – גן/ מטפלת/ סבא וסבתא ועוד.. האם אלו מטיבים איתו...האם טוב לו כשהוא איתם. יתכן והוא זקוק לכך יותר..או פחות..בדקי! • נסי לבחון את אמא שלך איך היא הייתה כאמא, היא מהווה את המודל המוכר שלך ( יתכן והיא מהווה את המודל שאת לא רוצה להיות כמותו ! ויתכן והמודל שאת כמהה להיות ופוחדת שלא תהיה..) . נסי לבחון מה את רוצה לשמר ומה לשנות מהמודל עמו גדלת. ייתכן ואפילו כדאי להיפגש עם אמך לכוס קפה ולדבר קצת כאמא לאמא. • שום דבר לא סופי.. אם החלטת לוותר על קריירה כעת, אין זה אומר שבהמשך לא תוכלי להיות אשת קריירה. אם בחרת להיות אשת קריירה וקצת פחות נוכחת בילדות המוקדמת אין זה אומר שלא תהווי עבור ילדך את הדמות המשמעותית ביותר בחייו. • זכרי שכל לידה וכל ילד מביאים עמם החלטות אחרות בנוגע להורות וקריירה. לשמחתך או לצערך הדיאלוג הזה יצוץ עוד הרבה לאורך השנים ויהיו עוד הזדמנויות. • בכל החלטה שתקבלי תרשי לעצמך להיעזר בסביבה הקרובה - בן/בת זוג, הורים,חברים ובחירת גן/מטפלת טובה לילד שמפחיתה את רגשות האשמה. |
מאת: "לכל אדם יש שביל" - הבית לפיתוח קריירה. המרכז עוסק באבחון, ייעוץ, וטיפול בתחום הקריירה אנו מאמינים ש"לכל אדם יש שביל", לכל אדם יש דרך וייעוד - הגשמת האדם בקריירה בעלת השפעה על כל תחומי חייו, החל מהבריאות הפיזית והנפשית ועד לאריכות ימים. |