תזונת התינוק בשנה הראשונה

 

 
 

תזונת התינוק - המעבר מתזונת חלב לגיוון מזונות ומוצקים

חשיבות המשך האיזון התזונתי לאחר הזנת החלב הבלעדית

בעוד שהטבע הבטיח את התזונה האופטימלית בחודשים הראשונים של ההנקה, מבחן התזונה האמיתי מתחיל בתזונת ההמשך: כאן הפעוט הגדל – עדיין בתקופה קריטית של התפתחות ויצירת תשתית לתפקוד ובריאות העתידים, אבל אין לו כבר את ההגנה של חלב אם.
ד"ר ניבה שפירא, תזונאית רפואית,מחברת הספר "תזונת תינוקות בעידן השפע: המדריך השלם להורים ומטפלים"

 

כאן דרושה חוכמת הגיוון, השילובים ושכנוע התינוקות, כדי להשיג את כל הצרכים באופן שוטף ובצורה בריאה – לילד חסר הרזרבות, בשיא התפתחות המוח ויכולת הלמידה - כהזדמנות בלתי חוזרת לבניית תשתית תפקוד לכל החיים.
גמילה היא תהליך הדרגתי של מעבר ממזון יחיד - מחלב אם או מתרכובת מזון לתינוק, לאכילה מגוונת של סוגי מזון שונים. תחילת הגמילה תלויה בגילו של התינוק ובהתפתחותו, בהבנת האם, ובהמלצות התזונתיות. יש תינוקות שיהיו מוכנים לגיוון, למזון מוצק מוקדם יותר ויתקדמו מהר יותר בתהליך, לעומת אחרים שיהיו מוכנים לכך רק בשלב מאוחר יותר ולאט יותר. לתהליך גיוון המזון משמעות תזונתית והתפתחותית גדולה, ולכן חשוב לנהל אותו בצורה בונה.

חשיבות הסדר ודרך הוספת המזונות החדשים

שלב ההיכרות-"טעימות"לפי ההנחיות החדשות של משרד הבריאות הישראלי, ובהסכמה עם מוסדות בינלאומיים, מומלץ לחשוף את התינוק למזון מוצק (משלים) החל מגיל 6 חודשים. לא מומלץ לחשוף לפני גיל 4 חודשים, אלא אם כן הוא מראה סימני מוכנות ומדובר בכמויות ממש מזעריות לטעימה בלבד.
סימני המוכנות יכולים להיות: ראש יציב, יכול לשבת עם תמיכה, מצליח להעביר מזון בפיו מצד לצד, מקרב לפיו ידיים וחפצים שונים, מראה על סקרנות ונכונות לאכילה עם קירוב המזון לפיו. בשלב זה נותנים טעימות של מזונות מתפריט המשפחה. הכמות הינה קטנה (כ-2 כפיות עד פעמיים ביממה) והמטרה היא לחשוף את התינוק לטעמים ומרקמים חדשים ולהכינו לאכילת מוצקים.
 יש המעריכים שחשיפה מוקדמת לטעמים "חזקים" עוזרת להפחתת בררנות ולגיוון תזונתי גדול יותר בעתיד.   חשיפה לסוגי מרקם שונים, חשובה לחוויה החושית ולפיתוח מיומנויות מוטוריות. 
 

שלב הארוחות- הוספה הדרגתית של מזונותהחל מגיל 4-5 חודשים ניתן להוסיף ובהדרגה דייסת דגנים מועשרת בברזל במטרה להכיר לו מרקם אחר, סמיך יותר ובאם התינוק צריך לעלות במשקל, הדייסה תסייע לו. ניתן להוסיף גם מוצרי דגנים אחרים לתינוקות, כמו מחיות/רסקי פירות וירקות. בשלב זה כבר אפשר לעלות בכמות הקטניות (עדשים, אפונה), דגים, ביצים, עוף, הודו ובקר (עד 2 ארוחות ביום). חשוב להבטיח ארוחה אחת לפחות המכילה מזון עשיר או מועשר בברזל. החל מגיל תשעה חודשים מוסיפים מנה שלישית של מוצרי חלב כמו גבינות ויוגורטים. מגיל שנה ניתן להוסיף גם חלב מלא מפרה או עזים. עד גיל שנה אין לתת דבש.
הוספת מזונות חדשים צריכה להתבצע בצורה הדרגתית, ברווחי זמן, כדי לאתר רגישות למזון מסוים, שיכולה להתבטא בתופעות אלרגיה בעור, במעיים, במערכת הנשימה ואפילו בתופעות התנהגותיות כמו הפרעות בשינה, פליטות, בכי ועוד. בין גיל שנה לשנתיים יתפוס התינוק את מקומו ליד שולחן המשפחה ויאכל עם המבוגרים, אם כי עדיין דרושה תשומת לב מיוחדת למזונו: להתאמה של מרקם, גודל, צורה, של דרך ההכנה והתיבול.
 

 

 

הוספת דייסות דגנים

דייסות דגן יחיד
דייסות הן ספקיות פחמימות, שחשיבותן רבה בגיל הרך מכיוון שהן מהוות מקור מיידי לסוכר בדם ולמוח, לחילוף החומרים האינטנסיבי במהלך הגדילה- לשרירים, ולשאר רקמות הגוף והמוח. . לדייסה המועשרת בברזל חשיבות כמקור לברזל, בעיקר חשוב בשנתיים הראשונות לחייו של התינוק, ותורמת למניעת אנמיה. בדרך-כלל מתחילים עם דייסת אורז ותירס משום שלרוב אינה גורמת תגובה אלרגית. החל מגיל 4-7 חודשים אפשר להתחיל לחשוף את התינוק גם דייסות המכילות גלוטן לדוגמא דייסות סולת או שיבולת שועל. רצוי לתת אותם בהדרגה, תוך כדי הנקה.


דייסות שילובי דגנים
מתאימה לתינוקות מבוגרים יותר, אחרי שכבר קיבלו את הדגנים השונים בנפרד, והם מוכנים לשילוב. מומלץ לבחור דגני בוקר לתינוק העשירים בברזל, שאינם מכילים תוספת סוכר ומלח. דגנים בשילוב פירות מציעים גיוון מתוק  בטעמי פירות לתפריט.

 

הוספת ירקות ופירות

הוספת ירקות ופירות מוצקים

ככלל, ממליצים להקדים ירקות לפירות, כיוון שאם מתחילים עם פירות, שבדרך כלל פעוטות אוהבים בשל מתיקותן, יהיה קשה יותר לשלב אחר כך את הירקות בתפריט. עד גיל שישה חודשים, מנות רסק ומחית פירות וירקות הן רק בחזקת טעימות של 2-3 כפיות ולצורך היכרות בלבד.
פירות וירקות בלבד נחשבים לארוחת ביניים או כחלק מהארוחה ולא כארוחה מלאה, כיוון שאינם מכילים חלבון ואינן משביעות לאורך זמן וכמות קלוריות מספקת. באשר לירקות, ניתן לכלול אותם בארוחה, המבוססת על תרכובת מזון לתינוק ומאוחר יותר עם בשר או מוצרי חלב, כדי שזו תיחשב ארוחה מלאה.

ירקות - מבחינת המרקם, אפשר להתחיל עם מרק ירקות מרוסק. מאוחר יותר אפשר להוסיף למרק גם בשר טחון. אפשר להשתמש במגוון ירקות טריים או מוקפאים. אין צורך בהוספת מלח או אבקת מרק, כי יתר מלח יוצר עומס על הכליות ומעלה את לחץ הדם, ואכילתו יוצרת הרגל בלתי רצוי אצל התינוק. אבקת מרק מכילה בדרך כלל גם מונוסודיום גלוטמט, שאינו מומלץ לתינוקות. מומלץ להחזיר את מי הבישול וכך להשיב את המינרלים והחומרים הטבעיים שנשטפו מהירקות בבישול. ירקות מקובלים: גזר, קישוא, דלעת, בצל וכן תפוח אדמה ובטטה שהם ירקות שורש עתירי פחמימות ותואמי קבוצת הלחם. תרד וסלק אינם רצויים כירקות בשלבים הראשונים בגלל תכולת הניטריטים הגבוהה בהם ורגישות התינוקות לפגיעתם בהמוגלובין.

פירות - בדרך כלל מתחילים במנת פרי מרוסק. מנת הפרי היא בממוצע כוס חד פעמית מלאה בו. על מנת להכיר לתינוק טעמים, מרקמים וריחות שונים של פירות, מומלץ לגוון את הפירות ולתת כל פרי בנפרד. רצוי לתת כל פרי במשך כמה ימים כדי שהתינוק יתרגל לטעמים בהדרגה.
 

 

חשיבות הירקות לתינוק

על אף שלמוצרי ירקות ערך תזונתי גבוה יותר לקלוריה, סקרי קניות מראים העדפה של פירות. טעמם המתוק וניחוחם הטוב של הפירות מחבבים אותם על התינוקות, ואולם כדאי לא לחסוך מאמצים ולנצל כל הזדמנות כדי להרגיל את חוש הטעם של התינוק לאהוב גם ירקות. במקום שההורים ילכו ?על בטוח?, רצוי לנסות לחבב את הירקות, גם אם בתחילה הילד מסרב.

רוב הירקות הירוקים והכתומים עשירים בצבענים(פיגמנטים), שבחלקם הם פרו?ויטמין A . הם מספקים גם ויטמינים מקבוצת B ומינרלים. מוצרי הפירות מועשרים בדרך כלל בוויטמין C. בקניית מחיות מוכנות, כדאי להעדיף את אלו המכילות רק את הסוכר הפנימי של הפרי, בלי תוספת סוכר.

 

הוספת מוצרי חלב
מקור חלבון, קלוריות וסידן החיוניים לגדילה תקינה.
מוצרי חלב תורמים לתזונת התינוק חלבון שלם, קלוריות, מינרלים ובעיקר ויטמינים וסידן. מחקרים מראים, שקשה להגיע לאספקת הצרכים היומיים בסידן ללא צריכת מוצרי חלב. הם גם תורמים אשלגן, מגנזיום וזרחן חיוניים, וסוכרי החלב והחלבונים המתפרקים, תורמים לספיגת סידן. על אף שממליצים לא לתת חלב פרה עד גיל שנה, לאחר גיל תשעה חודשים מתחילים בהדרגה לתת לתינוק מוצרי חלב: יוגורט, גבינה, לבן ומעדני חלב מסוגים שונים.
בעניין אחוז השומן של מוצרי חלב, בעיקר במוצרים הנאכלים בכמויות גדולות, רצוי לשמור על תחום נמוך (9%- 5% שומן), זאת כיוון שעלית יתר במשקל בגיל הרך קשורה עם עליית הסיכון להשמנה בילדות המאוחרת ובגיל מבוגר.

רגישויות לחלב
תינוקות הרגישים ללקטוז (לעיכול סוכר החלב) יכולים לנסות למצוא תשובה בהתאמת כמויות מתאימות של יוגורט או בגבינה צהובה, שבהם מרבית הלקטוז כבר עוכל. במקרים של אלרגיה מוכחת לחלבון החלב, גם כמויות קטנות יכולות להזיק, ודבר זה מחייב שלילה מוחלטת או לסירוגין של מוצרי חלב פרה. למרות שברדך-כלל הרגישות לחלב פרה, כבשים ועיזים דומה, בעצת מומחה, ניתן לבדוק מקרים בהם אין חפיפת תגובות אלרגיות. בכל מקרה, מומלץ להעדיף מוצרי חלב טבעיים, שאינם מכילים חומרי צבע ושימור.

מוצרי תסיסת החיידקים הידידותיים
למוצרי חלב כמו יוגורט ולבן, שעברו תסיסה ופירוק מוקדם של הלקטוז וגם של החלבונים, יתרון מבחינת קלות העיכול. יתרון נוסף ליוגורט חי הוא שהחיידקים הידידותיים ממשיכים לחיות על המדף וגם בתוך המעיים, ועוזרים לנו באופן ישיר, על?ידי יצירת סביבה חומצית המקלה על העיכול ומזרזת את קצב המעבר במעי והיציאה. אותה סביבה גם מונעת התבססות חיידקים בלתי רצויים וגורמי מחלות. בנוסף, נמצא שחלקי החלבון המפורק תורמים לבקרת תהליכים רבים בגוף, כמו ספיגת סידן, בקרת לחץ הדם ועוד.
מוצרי יוגורט חי, ובייחוד מהסוג העשיר בחיידקי "ביו" (ביפידוס), עוזרים להגן מפני שלשולים עקשניים אצל תינוקות ולרפא אותם.

הוספת בשר, דגים וקטניות
החל מגיל שישה חודשים מתחילים להוסיף בהדרגה חלבונים מבשר, עוף ודגים, וכן מקטניות, העשירים בחלבון ובברזל. ארוחת בשרים או דגים מחליפה ארוחת חלב, כיוון ששתיהן עשירות בחלבונים. מקובל לתת את הבשר או את הקטניות יחד עם מרק הירקות. לאחר הבישול אפשר לרסק הכול במעבד מזון. בישול עדין מקטין נזקי חמצון בבישול בשרים. תבלינים וירקות עוד מוסיפים להגנה.


סוגי בשר עשירים בברזל הם בשר הודו, כבד ובשר בקר (מומלץ בשר בקר רך, כמו כתף או פילה מדומה). בשר עוף מכיל רק מעט ברזל. דגים, ובייחוד דגים טריים מבריכות  או דגי ים בלי עצמות, מומלצים כחלק מהגיוון וגם מכיוון שחלבון הדגים קל יותר לעיכול. רצוי להגישם טחונים היטב ומבושלים בקציצות עם ירקות.
הקטניות המועדפות הן עדשים מש, חומוס, אפונה ושעועית לבנה. פול עלול לפגוע ולגרום לאנמיה, באוכלוסיות רגישות בין ביוצאי כורדיסטן, עיראק, אירן והודו (החסרים את אנזים ה ?G6PD).

הוספת מחיות מוכנות מבשר
מוצרי בשר מוכנים לתינוקות הם מקור טוב לחלבון, לוויטמינים מקבוצת  B ואחרים. חלבון הבשר הוא חלבון בעל ערך ביולוגי גבוה, שמבטיח אספקה של כל חומצות האמינו ההכרחיות ביחסים הנכונים. ככל שהוא אדום יותר, הוא תורם למאזן הברזל, הודות למולקולה האדומה "HEME" המכילה ברזל זמין במיוחד שעוזר גם לספיגת ברזל ממקורות אחרים, כמו למשל מקטניות ודגנים מועשרים. מוצרי בשר לתינוקות בדרך כלל אינם עתירי שומן. הכמות והמרקם מותאמים לגיל הילד ולהתפתחותו ורצוי שלא יהיו בהם תוספות כמו מונוסודיום גלוטמט וניטריטים.

הוספת ביצים
ביצים מספקות חלבון בעל ערך ביולוגי גבוה, חשוב במיוחד לגדילה, ומוסיפות גיוון לתפריט. מתחילים בגיל שישה חודשים במתן חלמון מבושל, בכמות קטנה, כדי לבדוק אם אין לתינוק רגישות לחלמון. חשוב לבשלה היטב, לפחות בשלבים הראשונים של הוספת הביצים לתפריט.  ניתן להכין ביצה קשה, קלה, עין (מבושלת היטב משני הצדדים) ביצה שלוקה, חביתה. מוטב לא לטגן טיגון ממושך ובטמפרטורה גבוהה במיוחד לא את החלמון, כיוון שהוא עשיר בכולסטרול, ושמנים בלתי רוויים המתחמצנים בקלות, ויכולים לגרום לנזקי חמצון בכלי הדם ובגוף כולו. אם בוחרים לטגן, רצוי על אש קטנה, לזמן קצר, עם מכסה מגן סגור, העוזר לחיטוי יסודי ומהיר.


ביצים העשירות באומגה-3 יכולות לתרום משמעותית לתזונת התינוק הזקוק למקור אומגה-3, במיוחד לחומצות שומן ארוכות במזונו, הנמצאות בעיקר בדגי ים צפוניים, הנדירים בתפריט הרגיל שלנו.

סכנת חנק במעבר למוצקים

תינוקות ופעוטות לא יודעים ללעוס ולבלוע נכון מוצרי מזון שונים ובשל כך הם עלולים לשאוב אותם לריאות ולהיחנק. לפי משרד הבריאות, המאכלים המסוכנים לפעוטות עד גיל 5 הם מאכלים עגולים או קשים כגון- תפוח עץ, גזר, ענבים, נקניקיות, פיצוחים, מסטיקים, סוכריות, זיתים, צימוקים ועוד. להרחבה על המאכלים שניתן לתת לפעוטות ודרכים לצמצום הסכנה, ראה- הנחיות משרד הבריאות להזנת התינוק.

 

לסיכום
"חוכמת חלב האם הייתה התנאי הראשון להישרדות שלנו. היא תוכננה בדיוק לתינוק האנושי, מתאימה למערכת העיכול והחיסון הצעירות שלו, לקצב הגדילה הרצוי הנשמר לבריאות העתידית, והעיקר – להבטחת התפתחות המוח הגדול ע"י הספקת כל רכיבי התזונה הדרושות ללמידה וליצירת בסיס החוכמה שלנו לחיים.
חלון פתיחות וסקרנות לטעמים וריחות – אבל מי מבטיח שהילד יתאהב במזונות ה"בריאותיים"?  טעמים חזקים משתלטים על סף גירוי ומפריעים לו לחזור לטעמים העדינים יותר – הפחות מתוקים, פחות מרגשים. והוא גם קצר רוח – אוכל ביס וממשיך לענייניו.

האם די באכילה ה"מזדמנת" כדי לאזן תפריט "רציני" ולספק את צורכי התזונה הגדולים להבטחת הגדילה וההתפתחות? כאן להורים יש תפקיד חשוב במיוחד: הכנסת המוצקים לתפריט וגיוון בצורה שתכסה את מלוא הצרכים של התינוק המתפתח. מתוך יצירתיות לחבב עליו את מגוון המזונות, כדי שבהדרגה יהפכו לדרך חיים עצמאית שלו, לבריאות ותפקוד אופטימליים"

מתוך הספר תזונת תינוקות בעידן השפע, המדריך השלם להורים ומטפלים, מאת ד"ר ניבה שפירא