התפתחות היא תהליך מתמשך המתחיל מרגע ההפריה ועד לבגרות.
רגע הלידה אינו אלא אירוע במהלך ההתפתחות. זהו סמן לתחילת ההשפעות החיצוניות על התפתחותו של הילד. רגע הלידה אינו הרגע שבו מערכות הגוף השונות מבשילות לגמרי וזאת למרות שתינוק שנולד לאחר 40 שבועות הריון נקרא תינוק בשל.
המגבלה העיקרית להמשך התפתחות של התינוק בתוך הרחם היא גודל ראשו.
כבר בספר בראשית, לאחר גרוש אדם וחווה מגן עדן, נאמר: ''בעצב תלדי בנים''. לבת חוה לא נותר אלא לקנא ביונקים אחרים היולדים את גוריהם תוך דקות ספורות ללא כאב. כדי לסבר את האוזן נאמר רק שילוד של שימפנזה הדומה לנו מבחינה גנטית בתשעים ושבעה אחוז מהגנים שלו, יוצא כאשר נפח ראשו הוא כבר שלושה רבעים מנפח ראשו הסופי כבוגר בעוד תינוק אנוש יוצא רק עם רבע מנפח מוחו כבוגר.
ברוב המקרים הסיבה לפגיעה בהתפתחותו של תינוק היא סיבה גנטית, כלומר, המרשם הגנטי להיווצרותו של העובר בתוך הרחם, פגום ולכן גם לתינוק יש פגמים בהתפתחותו. רק במיעוטם של המקרים מדובר בסיבות שאינן קשורות במישרין לעובר.
הסיבות החיצוניות שונות ומגוונות והן כוללות: זיהומים אצל האם במיוחד נגיף האדמת ונגיף הציטומגלוס, סכרת אצל האם, תרופות שהאם נוטלת במהלך ההיריון, במיוחד תרופות נוגדות אפילפסיה, נטילת ויטמין ועוד, עישון, הקרנת רנטגן בכמות גדולה במהלך ההיריון אם או אב מבוגר, עוני ותת תזונה קיצוני.
מהלך ההתפתחות לאחר הלידה דומה בכול הילדים אבל יתכן שהקצב יהיה שונה. לדוגמא, תינוק יושב לפני שהוא הולך אבל הזמן שבו הוא עושה זאת עשוי להיות שונה. למרות שהתינוק מפתח את כול כישוריו באופן מקביל, נוח לחלק את זה לשטחי התפתחות שונים, על פי סדר חשיבותם:
1) הבנה
2) תקשורת
3) שפה
4) דיבור
5) מוטוריקה עדינה
6) מוטוריקה גסה
למרות הנאמר לעיל יתכן מצב שבו תינוק יפגר בשטח התפתחות אחד וימשיך להתפתח בקצב תקין בשטחי התפתחות אחרים. לדוגמא, תינוק עם שיתוק מוחין שיש לו קושי בתנועתיות יתכן והבנתו תהיה תקינה. תינוק המאחר בדיבורו יתכן והתקשורת הלא מילולית שלו עשויה להיות תקינה. עם זאת, יכול כמובן להיות מצב שבו פגיעה נרחבת יותר במוח תבוא לידי ביטוי בפגיעה במספר שטחי התפתחות בו בזמן.
לעתים קרובות מגיעים הורים עם תינוק שבעייתו היחידה היא איחור בתחום המוטוריקה הגסה. ברוב המקרים אין לכך חשיבות מעשית. אם הבדיקה הנוירולוגית תקינה אפשר להמתין בסבלנות. התינוק ישיג את ציוני הדרך המוטוריים ואף ידביק את הפער בהמשך.
בעיות בתקשורת, שפה ודיבור מצדיקות התייחסות נפרדת. התפתחות הילד תלויה במיוחד בהתפתחות מערכת העצבים. שום כוח בעולם לא יכול להכריח ילד ללכת לפני שמערכת העצבים שלו בשלה לכך.
במהלך ההתפתחות, תגובות מותאמות תופשות את מקומם של תגובות כלליות. תינוק בגיל שלושה חודשים מגיב בהתלהבות בכל אברי גופו למראה חפץ מושך עין. בגיל עשרה חודשים סביר שיחייך ויושיט יד לאותו חפץ. סדר ההתפתחות הוא מהראש לכוון הרגליים. תחילה התינוק מרים ראשו, לאחר מכן מתיישב ולאחר מכן עומד והולך. זחילה מתפתחת בהדרגה מזחילה על גחון לזחילה על ידיים, ברכיים ורגליים עד לזחילה על כפות ידיים ורגליים.
עם זאת יש ילדים שאינם זוחלים ועוברים ממצב ישיבה לעמידה והליכה. למרות המיתוס הקיים בקרב הציבור הרחב, זחילה אינה הכרחית להתפתחות תקינה. יש תינוקות אשר במקום לזחול מפתחים שיטת תנועה המבוססת על תנועה מהירה על הישבן. תינוקות אלה לרוב מאחרים, מסיבה בלתי ידועה, בשלב העמידה והאכילה, אך אין לכך כול חשיבות לטווח ארוך.
התינוק נולד עם רפלקסים של ילוד. חלק מרפלקסים אלה חיוניים להישרדותו של התינוק, כגון רפלקס לפיתה, רפלקס חיפוש הפטמה ורפלקס יניקה. רפלקסים אלה נעלמים בהדרגה תוך מספר חודשים לאחר הלידה. תינוק שנולד עובד בעיקר ברמה של גזע המוח. בהמשך, באופן הדרגתי מתחילים התאים שבקליפת המוח לפעול ולהשפיע על הגוף ושליטה זו מתבטאת בהעלמות הרפלקסים של הילוד ושליטה רצוניות הולכת וגוברת של המוח בפעילות הגוף. כפות הידיים נפתחות בהדרגה ומתח השרירים פחות נוקשה. רפלקס ילוד אשר נותר זמן רב לאחר שצריך היה להעלם, עלול להעיד על פגיעה התפתחותית כגון שיתוק מוחין.
גם גורמים סביבתיים משפיעים על התפתחותו של התינוק. הרחקתו של ילוד מאמו, זמן קצר לאחר הלידה, עלולה לגרום לנזק ניכר להתפתחותו הרגשית והשכלית. במהלך ההתפתחות קיימות תקופות רגישות שבהן יש חשיבות רבה להתפתחות כישורים שונים. לדוגמא תינוק שנולד עם בעיה בעדשות העיניים, או פזילה קשה, צריך לעבור ניתוח או טיפול אחר, מוקדם ככול האפשר אחרת מוחו לא יכיר את מה שהוא רואה גם אם ניתוח העין הוכתר בהצלחה. תינוק שאינו יכול, מסיבות שונות, לאכול אוכל מוצק בגיל המתאים לכך, כגון תינוק עם חך שסוע, עלול לסבול מבעיות אכילה גם בעתיד. לילד צעיר קל יותר ללמוד יותר משפה אחת מאשר לילד בוגר יותר.
פותחו מדדים שונים להתפתחות הילד, כגון אבחון דנבר ואחרים. מדדים אלה עוזרים לאחות ולרופא בתחנה למשפחה לבדוק את התפתחותו ולוודא שאין בעיות התפתחות המחייבות הערכה, מעקב וטיפול צמודים יותר. סטייה ניכרת ממהלך ההתפתחות התקין מחייבת התייחסות מיוחדת ובדיקות בתאם לצורך. בדיקות אלה יכולות לכלול: הערכה גנטית, בדיקות הדמייה של המוח, בדיקת עצב ושריר, בדיקות מיוחדות כגון בלוטת התריס, בדיקות ייחודיות לחילוף חומרים בגוף, בדיקות ראיה ושמיעה, בדיקות התפתחות המבוצעות בידי צוות פרא רפואי כגון, פסיכולוגים, פיזיותרפיסטים, מרפאות בעיסוק, קלינאיות תקשורת ועוד. בדיקות אלה ואחרות מתואמות לרוב על ידי איש מקצוע הבקיא בהתפתחות הילד, כגון ניורולוג ילדים.
אמא יקרה, ביטוח בריאות פרטי משתתף ומכסה את העלויות. הקליקי לפרטים על תוכניות הביטוח השונות >>
מחבר המאמר: צוות רפואי - התפתחות הילד, מרכז רפואי מאיר