הימים הראשונים לחיי התינוק

 
כל מה שכדאי לדעת על הימים  הראשונים לחיי התינוק. בכתבה הבאה נדבר על מגוון נושאים ובניהם בדיקות וחיסונים, ויטמנים חשובים, הימים שאחרי הלידה ועוד.

לאחר הלידה

מחלקת תינוקות במרכז הרפואי מאיר היא חדר גדול, בהיר, נעים ושקט, עם עוצמות תאורה מווסתות, וטמפרטורה קבועה. תינוקכם, ששהה עם אמו וינק מיד לאחר הלידה, מגיע לחדר תינוקות מלווה במיילדת ובאבי התינוק (או אדם אחד אחר אותו תבחר האם). התינוק מתקבל על-ידי אחות - תינוקות המזהה את פרטי התינוק, משווה אותם עם הפרטים בגיליון הרפואי של  התינוק – כל זאת בנוכחות אבי התינוק.

תינוקכם נשאר בעריסת חימום למשך כשעתיים, למנוחה והשגחה, ורק לאחר מכן אנו מתחילים בתהליך של רחצה (באמבטיה או בניגוב), שקילה והלבשה בבגדים נקיים ורכים. אז מקבל התינוק עריסה אישית בה ישהה בבית החולים.
 
תהליך הקבלה כולל גם מתן שתי זריקות לתוך השריר – ויטמין K וחיסון לצהבת נגיפית מסוג B, ומתן טיפות עיניים. טפולים אלה ניתנים לפי הוראות משרד הבריאות.
תינוקכם עובר בדיקה רפואית ראשונה על-ידי רופאי מחלקת תינוקות. אתם תקבלו דווח על מצב בריאותו. זכותם של ההורים לסרב למתן טפולים אלה, ועליהם להודיע על כך לצוות המחלקה.

 
ויטמין K

רמת ויטמין זה אצל תינוקות נמוך ביותר, הוא נוצר במעי (על-ידי חיידקים) לאחר זמן
מה. הוויטמין מזרז יצירת גורמי קרישה בכבד, ותפקידו מניעה של דימומים קשים ומסוכנים אצל התינוק. מתן ויטמין K חשוב במיוחד אצל תינוקות הניזונים מחלב אם בלבד (חלב אם דל מאד בוויטמין K).

קיימת אלטרנטיבה הרבה פחות טובה, והיא מתן ויטמין K דרך הפה במספר מנות. לדאבוננו, מתן כזה אינו מאושר על-ידי משרד הבריאות, והוא צריך להיעשות בידי ההורים ובאחריותם.

בדיקות וחיסונים אצל תינוקות

חיסון לצהבת (הפטיטיס) B

צהבת נגיפית מסוג B שכיחה בישראל, ולכן על מנת למנוע מחלת כבד בעתיד הוחלט על חיסון התינוקות. הזריקה הראשונה ניתנת בחדר התינוקות, והיא הראשונה מבין 3 זריקות אותן עתיד התינוק לקבל במהלך השנה הראשונה לחיים (בתחנות לאם ולילד).

טיפות עיניים לתינוק

ניתנת לאחר הלידה במטרה למנוע דלקות עיניים. הדלקות האלה נרכשות במעבר בתעלת הלידה, שהיא אזור לא סטרילי.

תינוקכם מוכן עתה לצאת ולשהות עם אמא בחדרה בשיטת הביות (ביות = Rooming in). בשיטה זו ישהה התינוק עם אמא מהשעה 09:00 בבוקר ועד 10:00 בערב. מי שמעוניינת, תוכל לבקש ביות מלא של 24 שעות. במהלך השהייה בבית החולים תלמד האם להיענות לצרכיו של התינוק – הנקה, יצירת קשר וטפול שוטף. אחיות תינוקות נמצאות במחלקת יולדות כדי לסייע בטפול ולעזור בהנקה. כל אם מקבלת ציוד אישי לתינוקה (טיטולים, משחות, מגבונים וכו') בתיק אישי המיועד לכך.

מבקריך יוכלו לראות את התינוק ממש ולא דרך חלון מיוחד, כפי שהיה נהוג בעבר. את מוזמנת להחזיר את התינוק לחדר התינוקות לפרקי זמן שונים, ולפי נוחיותך. אם בחרת להחזיר את ילדך לחדר התינוקות בלילה, ישנה אפשרות לבקשתך להעירך להנקה אם תינוקך בוכה – את מוזמנת לבוא ולהניקו בחדר ההנקה במחלקה.

במהלך השהייה בבית החולים נערכות הרצאות בנושא הנקה וסדנאות שחרור. ההרצאות בנושא ההנקה מתקיימות בשעות הבוקר וניתנות על-ידי יועצות הנקה מוסמכות, המהוות חלק מהצוות המחלקה. בהרצאות אלה נמסר המידע החשוב והעדכני ביותר בנושא זה, וכמובן ניתן לשאול שאלות.

סדנאות השחרור נערכות בשעות לפני הצהריים, יום לפני השחרור הביתה,  ובני משפחה אחרים (אבא, סבתא וכו') מוזמנים להשתתף בהן. כאן אנו מסבירים נושאים כמו רחצה, החתלה, בטיחות וכו' ועונים על שאלות. את מוזמנת להביא תינוקך עמך לסדנא.

 
בדיקת סקר שמיעה לתינוק

במהלך ימי שהות תינוקכם בבית החולים הוא יעבור בדיקת סקר שמיעה, שמטרתה גילוי מוקדם של ליקויי שמיעה. הבדיקה נעשית בחדר ליד המחלקה, ואינה מכאיבה או מפריעה לתינוקכם. גילוי כזה מטרתו להתחיל מוקדם את שיקום השמיעה והשפה.
 
במהלך השהות בבית החולים מתקיים ביקור רופאי מחלקת תינוקות, העוברים בין חדרי האמהות, מתעכבים אצל כל אמא לשמוע האם ישנן שאלות, בקשות או פרטים רפואיים שאמא או הרופאים רוצים למסור. רופאי המחלקה זמינים לענות על שאלות בחדר התינוקות- בבקשה, פנו אלינו.
 
בתום 48 שעות מהלידה מוכן תינוקכם לעזוב את בית החולים וללכת הביתה. באותו היום הוא נשקל כדי לראות את מידת הירידה במשקל, הוא נבדק שוב על-ידי רופאי התינוקות, נלקחות בדיקות דם לסקר למחלת פנילקטונוריה ולתפקודי בלוטת התריס (מדקירה בעקב נלקח דם על גבי נייר סופג מיוחד בצורת 4 טיפות דם גדולות הנשלחות למעבדה מרכזית של משרד הבריאות), ונכתב מכתב השחרור מבית החולים.
 
גילוי מוקדם של שתי המחלות האלו חשוב מאוד בכך שטיפול מוקדם מונע פיגור שכלי קשה. כל תינוק במדינת ישראל עובר בדיקות אלו מתוך ידיעה שכך עשויות להמנע פגיעות שכליות קשות.
משרד הבריאות מודיד מיידית רק במקרים בהם התוצאות אינן תקינות- ההודעה נמסרת לבית החולים, לתחנות לבריאות המשפחה ולהורים.

התינוק יצא אליך שוב, והשיחרור מבית החולים יעשה ליד מיטתך במחלקת יולדות, באופן אישי על ידי אחות מחלקת תינוקות. מכתב השיחרור ופנקס החיסונים של ילדך נמסר לידייך.

פנילקטונוריה

זוהי מחלה תורשתית, הנגרמת מחסר אנזים בגוף המטפל בחומצת אמינו פנילאלנין. כתוצאה מאי פרוק חומצה זו היא מצטברת בגוף, ורמת גבוהה שלה גורמת לפיגור שכלי קשה המופיע בגיל מספר חודשים. גילוי מוקדם ומניעת פניל אלנין בכלכלה (כלכלה מיוחדת) יכול למנוע הפיגור. זו הסיבה שמשרד הבריאות החליט לבדוק כל תינוק במדינה לאפשרות קיומה של  מחלה זו אצל התינוקות. הבדיקה נלקחת לאחר גיל 36 שעות, מאחר ועד אז הספיק התינוק לקבל כמות מספיקה של חומצה זו בכלכלה.

חסר הורמון בלוטת התריס (טירואיד)

במחלה זו אין הפרשה של הורמון בלוטת התריס. זהו הורמון חשוב ביותר לפעילות כל מערכות הגוף. גם כאן גילוי מוקדם וטפול על-ידי מתן ההורמון ימנע פיגור שכלי קשה יחד עם שורה של תופעות גופניות נוספות. ידוע כי טפול מוקדם ככל האפשר (תוך 1-2 שבועות מהלידה) מונע את נזקי חסר ההורמון. לכן חשוב כל כך שילדכם יעבור את בדיקת הסקר בגיל 36 שעות – הגילוי המוקדם והתחלה מוקדמת של טפול מונעת את הנזקים של איחור בגילוי.

צהבת הילוד

זוהי תופעה פיזיולוגית נורמלית אצל  כ- 40% מהתינוקות, ואינה בשום אופן צהבת זיהומית (הנגרמת מזיהום) ולכן אינה מדבקת. זוהי תוצאה של פיזיולוגית של רמת המוגלובין גבוהה (שהיא נורמלית בתוך הרחם), שיורדת לאחר הלידה, יחד עם חוסר בשלות של מערכות הגוף האמורות לטפל בירידה זו של ההמוגלובין (כדוריות הדם מתפרקות והמערכות בכבד לא בשלות דיין לטפל בתוצרי הפירוק). הצהבת נגרמת על יד חומר המצוי בדם והקרוי בילירובין. רמת הבילירובין נבדקת בדם, הנלקח בדקירה מעקב התינוק.

ישנם תינוקות הנמצאים בסיכון גבוה יותר לעליה של ערכי הבילירובין, ואצלם יש צורך במעקב צמוד יותר אחר רמת הבילירובין. אלה תינוקות שסוג דם האם הוא  O  וסוג דם התינוק הוא A או B. אצל אמהות בעלות סוג דם O נלקחת דגימת דם מחבל הטבור לאחר יציאת השליה – דגימה זו קובעת את סוג דם התינוק. כמו כן תתכן עליה של בילירובין במקרי חסר G6PD , במקרים אחרים כמו פגים (תינוקות שנולדו לפני שבוע 37 להריון), תינוקות לאם שסבלה מסכרת במהלך ההיריון, או  תינוק שירד במשקל מעבר למותר.

כאשר ערכי הבילרובין גבוהים יש צורך לעקוב אחרי רמתו בדם, בכדי להחליט אם יש צורך בטיפול. הטיפול הוא בעזרת אור (פוטותרפיה) באורך גל מסוים, המפרק את הבילרובין בעור. התינוק שוכב ערום באינקובטור עם מנורות הטיפול מחוץ לאינקובטור, תוך הקפדה על כיסוי עיניו. הטיםול בעור טוב ויעיל, רק במקרים בודדים יש צורך בטיפול נוסף כמו החלפת דם.

צוות המחלקה מוסר מידע עדכני לגבי ערכי הבילרובין ותוכנית הטיפול המתאימה לכל תינוק. תינוקות המשתחררים לביתם וזקוקים למעקב אחרי הצהבת יזומנו למרפאת צהבת של בית החולים להמשך מעקב. הפרטים ימסרו אישית לכל משפחה. במרפאה זו נבדק התינוק על ידי רופא, נשקל ונלקחת בדיקת בילרובין.

G6PD

זהו אנזים המצוי בכדוריות הדם האדומות. ישנן קבוצות אוכלוסייה שונות (ממוצא כורדי, ערבי וכו') אשר אנזים זה חסר בכדוריות הדם האדומות שלהם. אלה אותן אנשים המוכרים באוכלוסייה כ''רגישים לפול'', ואשר באכילה פול נגרם להם פירוק דם. תינוקות הנולדים עם חסר אנזים זה נוטים יותר לעליה של הצהבת. אם קיים אצלכם סיפור משפחתי של חסר G6PD – בבקשה ידעו את צוות המחלקה כדי שנוכל לבדוק האנזים בדם אצל ילדכם.

תינוק לאם סכרתית

כאן הכוונה לתינוק שנולד לאם הידועה כסובלת מסכרת וגם לאם אצלה הייתה אי סבילות לסוכר בהריון, והיא טופלה בדיאטה או באינסולין.

אלה תינוקות הנולדים לרוב גדולים (מעל 4 ק''ג), ואצלם יש צורך במעקב אחרי רמות סוכר ובילירובין בדם. הצורך ברמת סוכר נובע מכך שבמהלך ההיריון היה העובר חשוף לרמות סוכר גבוהות (שעברו אליו מדמה של אמו), ובעקבות כך הפריש אינסולין בכמות גדולה כדי להתמודד עם רמות סוכר אלה (תגובה פיזיולוגית נורמאלית לרמת סוכר גבוהה בדם). עם הלידה נפסקה אספקת סוכר זו, הילוד ממשיך עדיין להפריש אינסולין בכמות גדולה – עובדה היכולה לגרום לירידת של רמת הסוכר בדמו. רמת סוכר נמוכה נחשבת מסוכנת למוח התינוק. תוך מספר ימים וויסות הפרשה האינסולין, ובהתאם רמת הסוכר הופכת לתקינה, ואז אין יותר צורך במעקב אחרי רמת הסוכר בדם התינוק.

ירידה במשקל

הירידה המותרת לאחר הלידה היא עד 10% ממשקל הלידה ב- 48-72 השעות הראשונות לאחר הלידה. ירידה זו היא פיזיולוגית, ונובעת מאובדן עודפי המים בגוף אתם הנולד התינוק. אין לדאוג מירידה בגבולות המותר. כאשר התינוק מאבד יותר מ- 10% ממשקל הלידה נוצר מצב של התייבשות. ירידה גדולה במשקל נובעת בדרך כלל מיניקה לא מספיקה (בתדירות ובכמות). במצב כזה עולה בין השאר רמת הבילירובין.

עיניים

ביממה הראשונה לאחר הלידה עיני התינוק נפתחות לעיתים רחוקות. ישנה עדיין בצקת בעפעפיים, החולפת תוך ימים מעטים. יתכן ותבחיני בשטפי דם קטנים בלובן - לחמית) העין. אל דאגה, זוהי תופעה חולפת הנגרמת על-ידי לחץ במהלך הלידה. כמו כן יש מדי פעם הפרשה מזווית העיניים -  מסרי זאת צוות המחלקה – ואנו נדאג ללקיחת משטח לבדיקת תרבית (לחיידקים) מהעין ולטיפול מתאים.

 
עור התינוק

יתכנו תופעות בעור שיעוררו דאגה. התופעות השכיחות הן:
- יובש – אין צורך למרוח העור. אם היובש ימשך נתן בהמשך להתייעץ עם רופא הילדים שלכם.
- שיעור יתר – באזור הכתפיים, האוזניים, מצח ולאורך עמוד השדרה. אל דאגה, הוא נושר עם הזמן.
- כתמים אדומים בעפעפיים,  במצח, בעור, בגב – הכוונה לאזורי אודם בקו האמצע של הגוף מהמצח ואחורה כלפי העכוז. הם ידועים גם בשם ''נשיקת החסידה''. אל דאגה, אלה ייעלמו במשך הזמן.
- כתמים כחולים באזור העכוז וגב תחתון – אלה הם ריכוזי פיגמנט האופייניים לתינוקות מעדות המזרח וממוצא ערבי. הם נקראים ''נקודות מונגוליות'' ואין להם כל חשיבות.
- נקודות לבנות על האף – אלה בלוטות שומניות שאינן מצריכות טיפול וחולפות מעצמן.
- פריחה אדמדמה על פני הגוף – קרויה אריטמה טוקסיקום. זוהי פריחה אופיינית לתינוק ואינה נגרמת על מחלה כלשהי. הפריחה חולפת מעצמה.
- צבע הידיים – הידיים נראות יותר סגלגלות וקרות. אין הדבר אומר כי קר לילדכם (במחלקה נמדד חום הגוף 3 פעמים ביממה). הכניסו יד לקדמת בית החזה או הגב כדי לחוש את חומו. צבע זה בידיים נובע מכך שמחזור דמו של התינוק אינו בשל עדיין.

 

טבור

הטבור נסגר לאחר הלידה  על-ידי סוגר מפלסטיק ואחר-כך נחתך. עם הזמן הוא יתייבש וינשור.

הטיפול בטבור הוא בניקוי על-ידי תמיסת אלכוהול 70%+ כלורהקסידין 0.5%. סגר הפלסטיק מוסר לפני השחרור, והטבור מתייבש בהדרגה. תקבלי הדרכה לגבי המשך הטפל בטבור בבית עד נשירתו לרוב לאחר 7 – 14 יום. אם אתם מודאגים מהפרשה או אי נשירה של הטבור לאחר שחרורכם – פנו לרופא או אחות בתחנה לאם ולילד.

יציאות

הצואה  בימים הראשונים לאחר הלידה היא ירוקה כהה – זהו המקוניום הרגיל, המשנה צבעו לצהבהב תוך מספר ימים.

לתינוק יונק יציאות נוזליות יותר ורבות יותר מאשר לתינוק הניזון מתחליף חלב אם.
ביניקה מלאה מספר היציאות יכול לנוע מ- 8-10 יציאות ביממה ועד יציאה אחת ל- 3-4 ימים. זוהי אינה עצירות, שכן ביציאה היא רכה ונוזלית כמו קודם.

השכבת התינוק

תינוק יושכב על גבו גם אחרי ארוחה.
נמצא כי השכיבה על הגב מורידה באופן משמעותי מצב מסוכן הקרוי ''מוות עריסה''.

הלבשה

תלויה בעונות השנה.
יש לזכור כי הלבשת יתר יכולה לגרום לעליה בחום גופו של התינוק, והלבשה מעטה מדי – לירידת בחום הגוף. אחיות המחלקה תדרכנה אתכם בנושא זה.

בכל מקרה וחום גופו של התינוק במדידה בפי הטבעת אינו תקין (מעל 38 או מתחת 36) ואינו נובע מהלבשה בלתי מתאימה – יש לפנות לבדיקת אצל רופא הילדים שלכם.

חום החדר

מומלץ לשמור טמפרטורה יציבה של 22 – 21 מעלות בחדר התינוק.
מקור החימום בחורף צריך להיות רחוק ממיטת התינוק, ואסור שתיהיה אש פתוחה.
מומלץ לא לשים את מיטת התינוק בקיר חיצוני. אפשר לקרר הבית בחודשי הקיץ תוך שמירה על טמפרטורה זו.

ברית מילה

ההוראות הרפואיות לעיכוב בעריכת הברית הן מעטות ביותר, ולכן לרוב אין מניעה לערוך המילה במועד. אפשר להתייעץ עם רופא הילדים שלכם בעניין זה.

 
בטיחות התינוק

אנו מבקשים לדאוג לכסא בטיחותי לרכב ביום שחרור התינוק מבית החולים.
מאחלים לך לידה נעימה ובריאות לתינוקך!

מחבר המאמר: צוות רפואי מחלקת יולדות, מרכז רפואי מאיר