אמא חולה

המזג אויר הזה עשה אותי קצת חולה. עוד לא ברור מה יש לי, כי הרופא אף אוזן גרון אמר שהכאב הזה באזור הגבות ובאזור הלחיים, זה שמתגבר כשמתכופפים ומלווה בכאבי אזניים וגרון וגודש מטורף באף, אז זה לא קשור אליו בכלל והוא אפילו לא כותב ימי מחלה על זה.
אם חשבתם לרגע שזה דלקת בסינוסים, אז זהו שלא.
אולי דלקת בקוסינוסים?

בכלופן אני חולה, הרופא אף אוזן גרון (שניים למען האמת) מכחישים כל קשר אלי ונמאס לי כבר מהאנטיביוטיקה שהרופא משפחה נותן. מה נשאר לעשות?

נכון.
לנוח.
לשכב במיטה, לרבוץ בסלון ולשתות הרבה תה עם לימון ודבש. (הבעל סוחט את הלימון. אני חולה)
הקטע של הלשכב במיטה קצת קשה. כי האף סתום. אז צריך להחליף צד כל פעם. כדי שכל הנזלת תעבור לצד אחד והצד השני יתאוורר. כן. זה ככה גם בלילה. קשה לישון...
אז נשארנו עם התה והלימון והרביצה בסלון מול המחשב ושירי אריק איינשטיין.
אין ספק שאני אוהבת להיות בבית.

יום חופשי

היום הגיע היום החופשי המיוחל. את הבנות האבא שלהן מוציא. אני נשארת עם נסיונותי הנואשים לישון בשכיבה.

קצת אחרי שנרדמתי (ונרדמתי אחרי שהשכן קם לתפילת ותיקין), הדלת נפתחה בבת אחת:

"אמא, אחרי שעושים קטנים צריך לנגב או לא צריך לנגב?"
(כן. זה מה ששאלה. לא מצחיק בכלל)

 
מה?!?!?
מה קרה?!?!?
מה השעה? למה את פה? מה שאלת?
רגע, איפה אבא שלך?!?!?

בקיצור. הגדולה קמה וסיפרה (בהשראת אמא?) שכואב לה קצת בגרון. או בצוואר. היא לא ממש לגמרי בטוחה.
 אם יש אמא עם דלקת בקוסינוסים בבית, זאת סיבה טובה שהאבא יחשוד שיורשת העצר נדבקה, נכון?
אז הוא רק יצא לרגע (!!!) לשים את הקטנה במעון. הוא ביקש מהגדולה לתת לאמא לישון. אמא הרי חולה.

וככה התעוררתי ליום החופשי שלי כשאני חולה.

אני לא יודעת למה זה, אבל יש הבדל ברור בין מה שילד חולה רוצה, לבין מה שמבוגר חולה רוצה.
 
כשאני חולה אני רוצה לישון.
לא רוצה שיגעו בי. בטח שלא יקפצו עלי. שלא ישוחחו איתי כי כואב לי בראש ואני גם לא יכולה לענות כי הגרון כואב. אני סופרת את הדקות בין אקמול לאקמול ומצפה בכליון עיניים לאפשרות לקחת עוד אחד בלי לעבור על המינון המומלץ.
או בקיצור, בבקשה הניחו לידי את התה מהלימון הסחוט והדבש, והניחו לי.
ספר\סרט טוב וטישו ואקמול באריזות חיסכון יעשו את העבודה.

לעומת זאת כשהבת שלי חולה, ואני מתכוונת חולה ממש. זאת אומרת שאסור לשלוח אותה לגן והרופאה אפילו רשמה לה ימי מחלה...
אז היא ערנית!
רוצה לשחק, לבנות, לדבר, להשתולל, לטייל. כן. משעמם לה. היא רוצה ליסוע קצת להתאוורר. או לפחות לשחק בגן משחקים.
תה? איכס.
לימון? לא בא בחשבון.
אולי אקמולי. תלוי באיזה טעם.
הטישו הוא בעיקר סיבה למריבה עם האחות הקטנה - מי תביא לאמא ראשונה?
ספרים זה דווקא סבבה. כי אמא מקריאה. ויש המון הערות ודיונים באמצע. (מותק, אני לא יודעת מה איתך, אבל הגרון שלי כואב, אז אפשר כבר לסיים עם הסיוט הזה ולחזור לתה לימון שלי?!?!?)

 
בקיצור, אם אפשר, בפעם הבאה לא בזמן שאני אמורה להחלים. טוב?
חורף בריא גם לכם!