רק בגלל הרוח
מכירים את המצבים האלה שזה מרגיש כאילו סופת הוריקן עברה כאן?
הלגו בעגלה של הבובה, הקטנה במיטה של הבובה, הקופסא של הלגו על הראש של הקטנה, הפליימוביל בתוך סיר מהמטבח, הטושים יחד עם גזרי עיתון על הרצפה בסלון, הבובות יושבות במעגל לחגוג יומולדת לפו-הדוב, וכלי המטבח של הילדה נכנסו לארון במקום הסירים שלך... ואת יצאת הרגע מהשירותים, אחרי שנכנסת לשם לפני דקה.
אחרי שהורדת את הקופסא של הלגו מהראש של הקטנה, את מתפנה לרגע לחשוב.
וואו. הספק מרשים לזמן כל כך קצר, מה קרה פה? הוריקן? פורץ?
אז מסתבר שיש לי ילדה עם יכולות על אנושיות!!!
או לפחות ככה זה מרגיש לפעמים.
בהתחלה זה עשה לי ייסורי מצפון, איך היא כל כך נמרצת ואני לא. אחר כך הבנתי שגם הגננת וגם בעלי "עצלנים" בדיוק כמוני, ואולי יש פה משהו אחר.
השאלה היא רק מה? לנו חסר ברזל? הילדה בלעה אנג'ייזר בצעירותה? היא שותה קפה בלי שנשים לב? משקה אנרגיה?!?!?
רוב התשובות לא היו נראות לנו הגיוניות, אז פנינו להתפתחות הילד.
בתור אמא עם הפרעות קשב, היו לי כמה חשדות, אבל לא יכולתי לספר אותם לאף אחד, כי נקברתי תחת ערמה מלחיצה של ניירת.
מזל שהאיש שמר על קור רוח. הוא מילא את הכל בגבורה ושלח בדיוק לפי ההוראות למרפאה.
כעבור נצח (במובנים של ההוריקן שלנו) קיבלנו זימון לאיבחון.
הגענו כולנו, הוא, אני וההוריקן המהממת לאיבחון.
שוב ערמת דפים מלחיצה. כאילו באו לבדוק את היכולות שלנו, ולא את מאפייניה של ההוריקן.
אחרי שהתגברנו על כל הדפים (זאת אומרת האיש התגבר, אני שיחקתי עם ההוריקן) הגברת נכנסה לאבחון קצר, בו התברר שיש לה כמה חריגות מהנורמה, אבל לא מספיק כדי להגדיר שבאמת מדובר פה במשהו. כלומר בהוריקן.
אבל ליתר ביטחון, אולי כדאי שתלכו לאבחון מסוג אחר...
שוב לקבוע תור, שוב ניירת.
כאן בחנו את יכולת הגיוס והאלתור שלנו במציאת בייביסיטר שתסתדר עם ההוריקן.
גם פגשו את ההוריקן בכבודה ובעצמה כמה פעמים.
למען האמת, היא עוד נוסעת לשם מדי פעם.
אז אחרי יותר מחצי שנה, מישהו חכם וחשוב, הסביר לנו שלא בטוח שמדובר בתופעה מטאורולוגית נדירה. זאת אומרת הוא היה צריך כמה חודשים לחשוב על זה, וכמה פגישות... אבל יכול להיות שלגברת יש פשוט קצת...
זה לא רשמי, ולא ברור לגמרי... אבל אולי קצת...
איך לומר...
נטייה להיפר אקטיביות.
באמת אבחנה דקה.
