פעם, עוד לפני שהגיעו הילדים היפים שלי לעולם, יום שבת היה מן יום קדוש כזה. יום שלא עושים בו כלום. רק נחים, אוכלים, נהנים וישנים. אני ובעלי, כמו שכבר סיפרתי, לא זוג בליינים מטורפים אבל אנחנו אוהבים ליהנות מהחיים בדרך שלנו. סרטים טובים, אוכל טוב או במילים אחרות- זמן איכות כייפי משותף.
אז בזמנו, יום שבת טיפוסי היה מתחיל בסביבות 12:00 או אפילו 13:00 בצהריים, קמים לנשנוש קל, חוזרים למיטה לראות קצת טלוויזיה או בשבת קצת יותר מטורפת- רואים טלוויזיה בסלון, הולכים לאיזה מסעדה טובה וחוזרים לעוד קצת זמן איכות בבית :) המשמעות של יום שבת הייתה עבורנו זמן זוגי כייפי, שקט וצבירת כוחות לשבוע הקרוב...
ואז... כשהגדול נולד, עם הזמן דברים התחילו להשתנות, השינוי הראשון היה ההתעוררות המוקדמת בבוקר. אז התחלנו תורנות ביננו, כל שבת אחד מאתנו מתעורר איתו והשני ממשיך לישון. לאט לאט הוא גדל והתחילו להיות לו דרישות, משעמם לו בבית- הוא נעמד ליד הדלת ורוצה לצאת לטייל. תכלס צודק.. איזה הורים משעממים יש לו!! חחח.. ומאותו רגע הבנו שיום שבת צריך להשתנות. בכל שבת צריך אטרקציה חדשה וככל שהוא גדל, גינה חדשה כבר לא נחשבה לאטרקציה אלא צריך לגוון- גן חיות, פארק, טרמפולינות, מפגשים שונים עם חברים בגילו, ג'ימבורי, סרט, הצגה ונראה לי שאני יכולה כבר לכתוב ספר אטרקציות ליום שבת עם ילדים.
אז נכון שיום שבת שלנו הוא כבר לא אותו הדבר, אבל עם כל הכבוד חלפו להן 4 שנים, יש לנו כבר 2 ילדים, אנחנו התבגרנו והבנו שיום שבת זה כבר לא יום לזמן איכות זוגי אלא לזמן משפחתי. נהנים ביחד, מטיילים וצוברים כוחות לשבוע הקרוב בערבים המשותפים הזוגיים שלנו :) XOXO.