מעשה בכרוב

מי רוצה, רוצה לשמוע מעשה בכרוב? זרע אותו...

לא חשוב.

אחרי חורף קפוא עם הפסקת חשמל של 19 שעות, אחרי סדק בגולגולת, אחרי שלמדה קצת להחזיר לאחותה הגדולה ואחרי... הנסיכה השניה שלנו, הטוענת לכתר בית משפחת אניספלד, הגיעה לגיל שנה ברוך ה'.

מה עושים ביום הולדת?
מסיבת יומולדת.

במיוחד אם יש אחות גדולה שככה התרגלה שחוגגים. ובמיוחד אם המשפחה המורחבת אוהבת להיפגש ולחגוג.

אז קבענו לתאריך העברי, נסיעה לכותל להודות לה' ולהתפלל על העתיד (גרים לא רחוק מירושלים), ואחר כך פיקניק משפחתי עם במבה, בייגלה, שתיה מתוקה, פיתות, ממרחים ו... ו...
איך אומרים?

אין אין אין חגיגה, בלי בלי בלי...

נכון.

חייבים עוגה.

ואם יש אחות גדולה, ומשפחה שאוהבת לחגוג, חייבים שהעוגה תראה כמו עוגת יומולדת. זאת אומרת עם קצפת וקישוטים וזה...

מתכון לעוגת שוקולד פשוטה וטעימה היה לי. גם ידעתי איך להוסיף סוכר לקצפת צמחית (שיהיה פרווה) שתצא לנו קצפת מתוקה. גם יש לי בבית שקית זילוף ועט לכתיבה על עוגות (ממלאים בו שוקולד/קצפת/סירופ וכו' וכותבים). מה שלא הייתי סגורה עליו זה איך אני משיגה קצפת בגווני הורוד.

יומולדת לנסיכה מחייב כמובן עוגה מקושטת בורוד.

ועוגה ליומולדת של הנסיכה שלי, לא תהיה עם צבעי מאכל רעילים. בטח אם אני מכינה את העוגה.

אז שלחתי את בעלי לסופר הגדול (והרחוק, אלא מה?) וביקשתי ממנו להביא סלק בשביל העוגה. וגם עוד כמה דברים (כמו קצפת צמחית, סוכר וכו')

סלק? את בטוחה? שאל האיש
כן. בטוחה. אם הוא יודע כל כך יפה ללכלך את הבגדים, למה שהוא לא יצבע לי את הקצפת? והטעם שלו דווקא מתקתק.

נסע לסופר הגדול (והרחוק), הביא כמה דברים (כמו קצפת צמחית, סוכר וכו'), שכח את הסלק.

אז שלחתי אותו למכולת הקטנה ביישוב שלנו.

אין פה סלק. הוא קבע.

אז מה נעשה?

חשבתי וחשבתי וחשבתי, התייעצתי עם הרב גוגל החכם מכל:

כרוב סגול! פסקתי.

לאיש כבר לא היה כח להתווכח. קנה כרוב סגול וזהו.



ככה הגיע למטבחנו כרוב סגול, תמים למראה.

עכשיו צריך לנקות אותו מחרקים וריסוס, קבעתי בידענות. והאיש עושה.

יופי. מילאתי סיר בכרוב סגול ומים, והעמדתי על האש, קלי קלות.


המים מבעבעים להם בנחת, באינטרנט כתוב שצריך שצריך לתת לזה לרתוח 10 דקות.

התסריט הבא ישמע כאילו הוא לקוח משיעור שיקויים של פרופסור סנייפ, אבל למעשה הוא לקוח מהמטבח הקטן שלי בשעת לילה מאוחרת:


כתוב שצריך לרסק את זה בבלנדר אחרי עשר דקות.

אבל עברו  17.

אז כדאי שכבר נרסק את זה, תוציא את הבלנדר.

את בטוחה שזה בסדר?

ננסה, מקסימום זה יתפוצץ לנו.


(מרסקים. ומחזירים לאש.)



למה זה נהיה כחול?

לא יודעת, כתבו שרק אם מוסיפים סודה לשתיה זה אמור להיות כחול.

אויש עכשיו זה ירוק.


לא נורא. תוריד את זה מהאש, בלאו הכי צריך לסנן עכשיו.

(טקס שלם, ארוך וסיזיפי של סינון כמויות אדירות של מי כרוב דרך מסננת קטנה וצפופה במיוחד).



יופי, תחזיר לאש.

יש לזה ריח של כרוב.

אני יודעת זה כרוב. איזה צבע זה עכשיו?

נראה כמו כחול שוב.

אוף. רציתי סגול בהיר.

תבשלי עוד קצת, אולי אם נאדה יותר את המים, זה יצא סגול.

(כעבור כ-20 דקות, של בחישה בקלחת המבעבעת)



אני מוסיפה לזה סוכר, נראה לי שזה יעשה לזה טוב.

תוסיפי, רק שזה לא יתפוצץ. אגב, יש לזה ריח של כרוב, שמת לב?


אני מוסיפה סוכר, ועדיין יש ריח של כרוב.
אבל הצבע מתחיל סוף סוף לחזור להיות צבע של כרוב סגול.


אולי אם תערבבי את זה מדי פעם לצד השני זה ילך לך יותר טוב?

מה אני נראית לך? הארי פוטר?

לא. סתם פרופסור מפוזר. רק שזה לא יתפוצץ לנו פה.

אל תדאג, הכל תחת שליטה.


(כעבור נצח)


תראה, זה כבר סגול!!! וגם די מרוכז, איזה יופי. הבעיה היחידה שיש לזה ריח של כרוב...




סוף דבר:

שמח מאוד...

בקיצור,
יצא לנו צבע מאכל בניחוח כרוב. בבוקרו של היום בו מלאה לטוענת לכתר שנה אחת, הכנתי קצפת וצבעתי את חלקה בצבע ורוד (יצא בהיר אבל חמוד).

אחרי שסיימתי להכין את הקצפת גליתי שני דברים חשובים:

א. יש אובך מטורף וכדאי שנדחה את היומולדת לפחות ביום (מה שאכן עשינו. בערך. הלכנו לכותל בתאריך האמיתי ודחינו את הפיקניק).

ב. בקצפת הצמחית שבעלי קנה יש צבע מאכל...