אחר הצהריים אחד לא הרגשתי טוב. הגדולה השתגעה, והקטנה היתה כל הזמן על הידיים, כי לישון היא לא רצתה, ולא יכולתי להשאיר אותה לשחק על הרצפה, מהפחד שהגדולה "תטפל" בה. הזמן עבר, והמצב שלי הדרדר מרגע לרגע.
הגדולה שהיתה עייפה וסירבה לישון צהריים, נהייתה מטורללת יותר ויותר, ואני נאלצתי לעמוד כדי שהיא לא תוציא את הכל על אחותה הקטנה. ואז זה הגיע. הרגשתי סחרחורת, וכאב ראש חזק.
בשארית הכח וההיגיון שעוד נשארו לי, לקחתי את הנסיכה הקטנה, הנחתי אותה בזהירות במיטה שלה, נעלתי את הדלת של החדר (כדי שהגדולה לא תוכל להגיע אליה), וקרסתי על הספה בסלון, נתונה לחסדיה של הגדולה. אני עם כאב ראש, שומעת את הקטנה צורחת, והגדולה קופצת לי על הרגליים.
בשלב הזה כל הייסורי מצפון שבעולם תקפו אותי. את אמא מזניחה! איך הגעת למצב הזה שהגדולה שלך עושה לך בית ספר? למה הרגלת אותה לישון צהריים? למה לא השכבת אותה לישון צהריים? הן יגדלו עם טראומות. שתיהן. הרסת להן את האמון בעולם... מה יגידו השכנים? הקטנה נהייתה בשקט. אולי מייאוש. אולי כי מצאה משהו להתעניין בו. בעלי הגיע הביתה, ושלח אותי לישון, לא לפני שגילינו שיש לי חום, ובעלתי אקמול.
חלק שני
אחר הצהריים אחד לא הרגשתי טוב. הגדולה השתגעה, והקטנה היתה כל הזמן על הידיים, כי לישון היא לא רצתה, ולא יכולתי להשאיר אותה לשחק על הרצפה, מהפחד שהגדולה "תטפל" בה. זה היה ממש לפני פסח (באותו ערב עשו בדיקת חמץ) והסדר יום של כולנו השתבש לגמרי.
החלטתי לצאת עם הבנות לגן משחקים. את הקטנה השארתי בעגלה, מחשש שהיא תיפול לי מהידיים, מרוב עייפות. השתדלתי לנדנד את העגלה תוך כדי שאני מנדנדת את הגדולה, כדי שכולן יהיו מרוצות.
בעלי סיים לנקות את הבית, וקרא לנו לחזור, כדי שנעשה בדיקת חמץ, נשכיב את הבנות לישון, ונתחיל להתארגן ולארוז לקראת ליל הסדר. חזרנו הביתה.
בעלי ברך והתחיל בבדיקת חמץ, ואני קלטתי שהנסיכה הצעירה רעבה, ושהנר והחיפוש אחר פרורי חמץ, קצת פחות מעניינים אותה. אז הרמתי אותה, וצעדתי איתה כהרגלי לכיוון הספה, כדי להניק.
וזהו. היא נפלה. ליתר דיוק קפצה ראש מהידיים שלי לרצפה, כשסדרתי לי מקום על הספה. אמבולנס, בלאגנים... וסדק בגולגולת.
מוסר השכל אז מה עדיף? טראומות ילדות, או נסיעה באמבולנס למיון ילדים? בכי מתסכול ושיעמום או סדק בגולגולת?
לצערי הרב הצלחתי לתת את שתי האופציות לבת שלי. הבטחתי שאני אתן לקורא לבחור מה עדיף, אבל אני חייבת לצרף כמה מילים שאמרה לי פעם האחות טיפת חלב.
תזכרי רננה, מהרצפה אי אפשר ליפול. אני יודעת שזה לא נשמע נעים, אבל אם קורה שאת חוטפת סחרחורת, או מגלה ששכחת סיר על האש, והמטבח מתחיל לעלות באש... או כל מקרה חירום אחר, תשאירי את הבת שלך במקום בטוח, אפילו על הרצפה, העיקר שהיא לא תיפול או תפגע. מהרצפה היא לא תיפול. זה לא נעים, נכון, אבל זה עדיף.
