1. יש דבר יותר מהנה משופינג וזה שופינג לתינוק , מספק מאוד ובלי רגשות אשמה, כאן זה הפוך, רגשות האשמה יופיעו אם אני לא אקנה לילד שלי כל מה שהוא צריך או שאני החלטתי שהוא צריך (כן, אני מדברת בין היתר על כל הקולקציה של NEXT )
2. שאני יכולה לעשות הכל, לעלות ארבע קומות עם שקיות, עגלה ותינוק. להניק תוך כדי נסיעה כשהתינוק בסל קל, במנשא, ובים וביבשה, להכין בקבוק ולהחליף חיתול באמצע הסופר. אבל לא להניח תינוק שנרדם בידיים במיטה שלו מבלי להעיר אותו, זה לא.
3. תדע כל אם עברייה שהקניון הוא חברה הטוב בחופשת הלידה, כמאמר השיר הנודע "בחמסין, בקרה אל מול פני הסערה". ממוזג שם, יש חדרי הנקה ופינות החתלה. בתי קפה וסניף של שילב, ומי באמת צריכה יותר?
4. שלא לישון זה קשה אבל לא לישון כשהגבר שלצידך נוחר בשלווה זה הרבה יותר קשה.
5. כשהנחירות האלו מעירות את התינוק זה קשה לא לפנות לאלימות.
6. לא משנה אם השורשים שלך בורשה או בקזבלנקה נשים רבות וטובות מוצאות עצמן לראשונה אחר הלידה עונות למחמאה על יופיו של התינוק ב"חמסה,חמסה,חמסה" ובמקרים קשים בליווי מחוות היד הידועה. התרשמות מקצב ההתפתחות- תיענה ב"בלי עין הרע" ושוב המקפידות יוסיפו "טפו טפו טפו" מסורתי ולא משנה כמה ינסו לשכנע אותך שזה לא הגיוני, את יודעת שהסיבה האמיתית שהילד מתעורר כל כך הרבה בלילה היא בגלל שעשו לו עין הרע!
7. שתמיד, אבל תמיד אני צריכה משהו מהסופר פארם.
8. שאין לי בושה או פחד שזה נוגע לבן שלי, אני אחליף חיתול, אניק, ואגרש באגרסיביות כל יד טורדנית שנשלחת אליו "לסדר" לו משהו, אז אולי פחות אנשים מחבבים אותי אבל אני ישנה בשקט בלילה ( לא באמת, זו מטאפורה כן?)
9. קקי לא מגעיל שזה של הילד שלך אבל זה עדיין ממש מסריח (חוש הריח הוא אחד הדברים הבודדים שלא איבדתי בלידה) וזה מה שמגעיל.
10. שיש אמת בקלישאות. אין אושר גדול יותר מלראות אותו מחייך, אין אהבה גדולה יותר ואסיים בציטוט שיר נוסף "החיים לא נעצרו, הם רק הסתובבו מן הקצה אל הקצה אל הקצה אבל ככל הנראה נראה לי שאני מרוצה".
