מילון הריון ולידה- כל מה שחשוב שתדעי
לידה וגינלית (לידה נרתיקית ) – לידה שבה התינוק עובר דרך תעלת הלידה ויוצא מפתח הנרתיק (וגינה).
זוהי הלידה הנפוצה ביותר
לידה טבעית – לידה וגינלית שאינה כוללת התערבות רפואית כגון שימוש במשככי כאבים (אפידורל), זירוז, טשטוש וכו'
נשים רבות בוחרות ללדת בשנים האחרונות בלידה טבעית ונעזרות בדולה תומכת לידה.
לידה מכשירנית – לידה נרתיקית הדורשת התערבות של מכשור רפואי על מנת לקדם את הלידה. לידה מכשירנית מתבצעת על ידי מלקחיים או באמצעות ואקום. לרוב לידת ואקום או לידת מלקחיים מתבצעות כאשר העובר נמצא כבר בתעלת הלידה, אך התהליך מתארך. ישנן סיבות רפואיות נוספות הדורשות התערבות מכשירנית.
בדרך כלל בלידה כזאת לא מאפשרים נוכחות של אדם נוסף בחדר הלידה כמו אמא או בן זוג
ניתוח קיסרי – הליך כירורגי בו התינוק יוצא לאוויר העולם דרך חתך הנעשה בבטנה של היולדת. ניתוח קיסרי נקבע מראש, כאשר היולדת מוכנה לכך. ניתוח קיסרי חירום מתבצע כאשר עולה בעיה רפואית הדורשת פתרון מיידי
.
ניתוח קיסרי ללא הפרדה – גישה חדשה הנותנת דגש על המעורבות של היולדת בהליך הכירורגי במהלך הניתוח הקיסרי. לפי גישה זו היולדת מקבלת את התינוק מיד לאחר צאתו מהרחם לחיזוק הבונדינג ולהנקה ראשונה. במקרים מסוימים, היולדת אף יכולה לראות את הניתוח לפי בחירתה. ניתוח קיסרי ללא הפרדה יכול להתבצע רק במקרה של ניתוח אלקטיבי.
אפידורל – משכך כאבים נפוץ במהלך הלידה. מדובר בחומר לשיכוך כאבים המוזרק באמצעות קטטר אל החלל האפידורלי שבעמוד השדרה. במקרים מסוימים האפידורל עלול לגרום לתופעות לוואי כגון גרד, תחושת שיתוק חלקית וכאבי גב.
מנח עובר – תנוחת העובר ברחם. המנח השכיח ביותר הוא מנח אורכי. מנח רוחבי או אלכסוני מתרחש יותר במקרים של לידות חוזרות או הריונות מרובי עוברים. במקרה של מנח רוחבי, לרוב יוצע ליולדת לנסות היפוך או לבחור בניתוח קיסרי.
מצג ראש- המצג הרצוי ביותר, משמעו שראש העובר מכוון לפתח
מצג עובר – מצג העובר מתייחס למיקום העובר ביחס לתעלת הלידה.
תעלת הלידה- במצג עכוז ובמצג רגליים, הישבן או הרגליים של העובר הם הקרובים ביותר לתעלת הלידה. במקרה כזה מקובל לבצע היפוך או ניתוח קיסרי.
היפוך חיצוני – במקרים בהם העובר אינו במצג ראש או במנח אורכי, ניתן לנסות ולהפוך אותו בשבועות שלפני הלידה (לרוב אחרי שבוע 37). ההיפוך נעשה אך ורק על ידי רופא מומחה. ההיפוך הנעשה על ידי יצירת לחץ על הבטן כדי לגרום לעובר להסתובב. הפעולהמעט כואבת , אך אינה דורשת הרדמה.,
מחיקה – כחלק מתחילת תהליך הלידה, צוואר הרחם מתקצר, מתרכך ונעשה דק יותר כדי להקל על יציאת התינוק. מחיקת הצוואר נמדדת באחוזים. 100 אחוז מחיקה, כלומר מחיקה מלאה, היא השלב שבו התינוק כבר מוכן ליציאה.
פתיחה/פתיחה מלאה – כהכנה לתהליך הלידה, צוואר הרחם מתרכך ונפתח כדי לאפשר לתינוק לעבור דרכו. הפתיחה נמדדת מ-0 עד 10, כאשר פתיחה ברוחב 10 ס"מ (או עשר אצבעות) היא פתיחה מלאה המעידה על תחילת שלב יציאת התינוק. פתיחת צוואר הרחם נמדדת בבדיקה וגינלית, כאשר המיילדת או הרופא מחדירים אצבעות לנרתיק כדי להעריך את גודל הפתיחה, ואת התקדמות הלידה.
שלבי הלידה:
השלב הראשון של הלידה, לרוב בשלב זה הפתיחה היא בין 0-3 ס"מ, המחיקה הדרגתית והיולדת חשה מעט צירים לא חזקים . את השלב הזה של הלידה מומלץ להתחיל בבית, תוך התארגנות מתונה לקראת יציאה לבית היולדות. השלה הזה יכול להימשך בין שעתיים ל-48 שעות.בלידה ראשונה השלב הזה מתארך
השלב האקטיבי – בשלב השני של הלידה הצירים כבר יותר תכופים ויותר כואבים. הפתיחה היא בין 3-7 ס"מ והמחיקה הולכת וגדלה. זה הזמן להגיע לבית היולדות. שלב זה יכול להימשך מספר שעות.
שלב המעבר – הפתיחה מתקדמת מ-7 ל-10 סנטימטר והצירים נעשים תכופים וכואבים, כאשר כמעט ואין ביניהם מרווחי זמן. הצוואר נמחק והעובר מתקדם בצוואר הרחם. למרות כאבי הצירים, אין צורך להתחיל ללחוץ עד לפתיחה מלאה.
שלב הלחיצות – שלב זה מתחיל כאשר הפתיחה מלאה, צוואר הרחם מחוק לגמרי והתינוק כבר התברג באגן לקראת תעלת הלידה. בשלב זה מתחיל רפלקס הלחץ, כאשר גוף היולדת מאלץ אותה ללחוץ. למרות הרצון להתקדם, חשוב להקשיב למיילדת שתכוון את היולדת ללחוץ נכון עד ליציאתו של התינוק לאוויר העולם.
זירוז לידה (השראת לידה) – זירוז לידה מתבצע בשל מגוון סיבות: שבוע הריון מתקדם ללא סימני לידה, לידה שלא מתקדמת, או בשל בעיה רפואית הקשורה לעובר או ליולדת. ישנן שיטות טבעיות לזירוז לידה כאשר אין מדובר בסיבה רפואית. התערבות רפואית נעשית באמצעות סטריפינג, פקיעת מי שפיר, בלון או פיטוצין.
סטריפינג – הפרדת קרומי שק השפיר מדופן הרחם. הסטריפינג מתבצע על ידי רופא מומחה בלבד ואמור לעודד התפתחות צירים בתוך מספר שעות מביצוע הפעולה. מדובר בפעולה קצרה הכרוכה בכאב עבור היולדת, לכן חשוב כי הרופא יעדכן ויבקש את אישורה טרם ביצוע הסטריפינג. יש לקחת בחשבון כי הסטריפינג עלול לגרום לדימום, ולא בהכרח משיג את המטרה.
פיטוצין – חומר כימי המדמה את השפעת ההורמון הטבעי אוקסטיצין ומעודד התפתחות צירים. הפיטוצין ניתן תחת השגחה רפואית בלבד (בחדר הלידה או במחלקה מתאימה) באמצעות עירוי לתוך הווריד לצורך שליטה במינון. השפעת הפיטוצין יכולה להיות בתוך כמה דקות עד כמה שעות. תופעת לוואי אפשרית של הפיטוצין היא צירים כואבים יותר.
פקיעת מי שפיר (אמניוטומיה) – כאשר הלידה החלה אבל לא מתקדמת, ניתן לפקוע את מי השפיר ולמעשה לגרום לירידת מים במטרה לזרז את הלידה. פקיעת מי השפיר מתבצעת על ידי מיילדת או רופא בלבד בתוך חדר הלידה. הפעולה אינה כואבת, אך עלולה לגרום להתקדמות מהירה ולכן למעבר מהיר לצירים כאבים יותר.
מים מקוניאלים – הצואה הראשונית של התינוק נקראת מקוניום. כאשר העובר מתחיל להפריש צואה עוברית לתוך מי השפיר במהלך הלידה, צבע המים נעשה עכור ומעיד על מצוקה עוברית.
חיתוך חיץ הנקבים/ אפיזיוטומי – הפרינאום (חיץ הנקבים) הוא קרום עדין הנמצא בין פתח הנרתיק לפי הטבעת. במהלך הלידה פתח הנרתיק מתרחב והפרינאום מתגמש. כאשר ראש העובר גדול מכדי לעבור דרך פתח הנרתיק, הפרינאום עלול להיקרע בצורה בלתי מבוקרת. על מנת למנוע זאת, המיילדת חותכת בעצמה את הפרינאום, ולאחר סיום שלב הלידה, תופרת את החתך. לא כל לידה בהכרח מחייבת את חיתוך חיץ הנקבים.. אמנם החיתוך עצמו אינו כואב, וגם התפירה אינה כואבת אם היא נעשית תחת השפעת אפידורל, אך בשלב ההחלמה אזור התפרים עלול לכאוב ולצרוב. חשוב לשמור על היגיינה ולנקות היטב את האזור.
ניתן לנסות למנוע את החתך לעשות לפני הלידה עיסוי פרינאום
לידת השלייה – השלייה מזינה את העובר לאורך כל ההריון. לאחר לידת התינוק וצאתו לאוויר העולם, גם השלייה יוצאת מהרחם בתהליך של מעין "לידה שנייה". המיילדת מוודאת שהשלייה יצאה בשלמותה ולא נותרו שאריות ברחם הדורשות התערבות רפואית
לאחר הלידה
.
בדיקת אפגר – בדיקה הבוחנת את סימני החיות של התינוק: דופק, מאמץ נשימתי, טונוס שרירים, תגובה לגירוי וצבע עור. הבדיקה מתבצעת בשני שלבים: דקה לאחר הלידה וחמש דקות לאחר הלידה. לרוב, בדקה הראשונה הציון עומד על מקסימום 9, ולאחר חמש דקות הציון המקסימלי הוא 10. כל ציון מעל 7 מעיד על כל שהתינוק במצב תקין.
ביות מלא – התינוק נמצא כל העת יחד עם האמא במחלקת יולדות, ומגיע לתינוקייה רק לצורך בדיקות, רחצה ופעולות רפואיות.
ביות חלקי – התינוק נמצא עם האמא במחלקת יולדות בשעות מוגדרות ובשאר הזמן הוא שוהה בתינוקייה.
ביות גמיש – התינוק נמצא עם האמא במחלקת יולדות, אך היא יכולה להשאיר אותו בתינוקייה לפי רצונה (
.
אפס הפרדה – לרוב מדובר במחלקת יולדות ייעודית, בה אין כלל תינוקייה והתינוק נמצא כל הזמן ליד האם . כל הבדיקות והפעולות הרפואיות מתבצעות ליד מיטת היולדת.
קולוסטרום – חלב אם ראשוני , שיוצא מהשד בימים הראשונים שלאחר הלידה. מדובר בחלב מרוכז, צהבהב וסמיך, המכיל נוגדני חיסון ורכיבים תזונתיים החיוניים לתינוק בראשית חייו.
לוכיה – הפרשה דמית מהנרתיק בימים שלאחר הלידה, המעידה על התכווצות הרחם והתחדשות התאים. הדימום לרוב מסיבי יותר מאשר דימום וסתי, ועלולים להופיע קרישי דם. בימים הראשונים ההפרשה אדומה מאוד, והולכת ומתבהרת כשבוע לאחר הלידה. ההפרשה עשויה להימשך עד 6 שבועות לאחר הלידה. אם ההפרשה ממשיכה להיות אדומה, מופיעים קרישי דם גם לאחר שבוע או שנודף ממנה ריח רע – יש להיבדק על ידי רופא.
משכב לידה – משכב לידה הוא 6 שבועות אחרי הלידה מהווים זמן התאוששות עבור היולדת לאחר תשעת חודשי ההריון והלידה. במהלך משכב הלידה הרחם חוזר לגודלו המקורי, ייצור חלב האם מתאזן, כמו גם המצב ההורמונלי.
